זה מזכיר לי ציטוט מפורסם:
"The child learns by believing the adult. Doubt comes after belief",
===>"אבל ההשקפה המדעית, כמו ההשקפות הדתית, היא בהחלט מוסד חברתי ויש לה השפעה על החברה."
זה כמובן נכון, אבל הדיבור על "מוסדות" (כמו על "מטשטשת") הוא סוג של מטפורה שמיד מעלה על דעתינו איזה בניין יצוק מבטון מזוין שיעמוד פה לעד. אנחנו צריכים להיזכר שחלק מהמוסדות הללו לא היו פה תמיד וחלק אחר, אולי, לא יהיה פה אחר-כך - לפחות לא לגבי כולנו. כאן אנו מגיעים לגבול האנלוגיה בין המוסדות החברתיים לתנאי העולם הפיזי. המוסד - תורת האבולוציה - קם לא מזמן ואולי יוחלף ביום מן הימים. לעומתו, כוח המשיכה, אם הוא פה (לא רק במוחותינו), הוא כנראה ישאר.
חלק גדול מהשקפותינו אכן מוטמע בנו מלידה (או מילדות) אבל הוא עשוי להשתנות. זה לא קורה הרבה או מהר. אבל ברור שזה קרה כי אחרת לא היו חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים. אגב, לדעתי זה קורה בעיקר בגלל שמדעי הרוח מבצעים את תפקידם - לפעמים בחדווה יתרה.
===>"אז אני חושב שלא נכון לדבר על בני-אדם כצרכנים של השקפות, שבוחרים לאמץ השקפות כאלו או אחרות מתוך המגוון בשוק"
גם עם זה אני מסכים - בתחום מסויים. נכון שאיננו הולכים לשוק עם סל ריק (טבולה-רסה) וחוזרים עם סל מלא השקפות שבחרנו לנו מתוך השפע המוצע שם. אנחנו צריכים איזהשהן השקפות כדי לבצע אפילו בחירה של השקפות. אבל זה לא אומר שכל פעם שאנחנו הולכים לשוק עם ההשקפות שיש לנו אנחנו נחזור משם בדיוק עם אותן השקפות. בהחלט ייתכן שנחליף כמה מהן. מה שכן, כשמדובר בשוק ההשקפות נדמה לי שרובינו לא הולכים לשם לבד - זו בדרך כלל חוויה קבוצתית.
אפשר להיות חרדי במאה שערים ולהימנע מכל חשיפה לעולם החילוני (כאילו אף פעם לא הולך לשוק ולא יודע מה יש שם). איש כזה חוסך מעצמו את "פיצול האישיות" בין המודרנה למסורת. אפשר לוותר כליל על המסורת ולאמץ רק את המודרנה. ואפשר איזה תמהיל באמצע. לדעתי, בסופו של דבר אנחנו בוחרים בשוק ההשקפות ואנחנו בוחרים אם ללכת לשם. מה שלא אנחנו בוחרים זה באילו סחורות נתקל בשוק - זה תלוי במה שכבר קנינו שם קודם.
|