|
סליחה, אבל יש הבדל בין "מקארתיזם" במובן של רדיפה ממשלתית\ממסדית, ובין "אווירה ציבורית מקארתיסטית".
איני יכול להעיד על שום מקארתיזם מהסוג הראשון (כשלעצמו לא *הוכחה* שאין, אבל בודאי לא מחזק את הטענה שיש), לפחות לא כלפי אזרחים יהודים של המדינה. רדיפה כמו-מקארתיסטית בהחלט קיימת ומתועדת כנגד תושבים שאינם אזרחים יהודים.
אולם בכל הנוגע לאווירה ציבורית - יש ויש. אנשים רבים החושבים כמוני (ואולי כמו ארז) שלפני עשר או עשרים שנה הביעו דעתם בריש גלי בכל מקום - אפילו בסביבה שלא הסכימה עם דעתם כמו מילואים או כשרוב או כל הסובבים מחזיקים בדעה הפוכה, נמנעים מלעשות זאת כיום.
התחושה הזו הגיעה לשיאה לפני כשנה בעת הפלישה לעזה: התחושה היתה שאנשים סיגלו לעצמם תנועת ראש מהירה שסרקה את הסביבה לפני שהביעו דעה כנגד הפעולה, משום שבמקומות רבים דעה כזו חרגה מגבולות הלגיטימיות, והסריקה נועדה לוודא שאין בסביבה מישהו שירשום דעה כזו כנגדך.
אין מה להשוות כמובן עם המצב במשטרים טוטליטריים (לא חוויתי - רק שמעתי), אבל למיטב שיפוטי אומר שהביטוי "אוירה ציבורית מקארתיסטית" הולם את המצב בארץ כיום.
|
|