|
||||
|
||||
יהיו שיאמרו לך שהחיים כאן קשים לא פחות. מה שמטריד אותי יותר הוא שנראה שרק אני מתחלחל מול הגישה המבחילה של ה"מקופחים עלי אדמות": "העיתונאי והסופר הצעיר ניר ברעם דיבר באירוע על "הרצח הכפול שביצעו האשכנזים" - מחיקת התרבות המזרחית והתרבות שלהם עצמם. "בניגוד לתרבות המזרחית שדוכאה בבירור, האשכנזים הציונים רצחו את התרבות שלהם במו ידיהם" מי ישים עפר לפיו של האידיוט הטלביזיוני המלמלם הזה? הורינו (לפחות חלקם) ביקשו לשכוח את תבנית נוף מולדתם אשר הקיאה אותם ולבנות לעצמם מקום ועתיד חדש והנה צאצאיהם רואים בהם ז'דאנוביסטים שלא זו בלבד שרצחו את התרבות המזרחית אלא גם את תרבותם שלהם. ממש גינג'יס חאנים של התרבות. אני פשוט חייב לצטט כאן קטע המביא תמונה קצת פחות היסטרית והרבה יותר שפוייה של העבר, ואפילו אם יהא זה בבחינת קול במדבר מול גל עכור של רביזיוניזם פוסט-תרבותי: "אירוע נוסף שגרר דיון ציבורי סוער הוא הקמת קתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1927 אושרה התכנית לייסוד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה, אך זו נדחתה למועד לא מוגדר עקב התנגדות חריפה מצד גדוד מגיני העברית. לקתדרה נמצאו מתנגדים נוספים, דוגמת הפרופסור יוסף קלוזנר, מנחם אוסישקין ודוד ילין. כך קרה שרק בשנת 1951, 24 שנים לאחר אישור התכנית, נחנכה הקתדרה ליידיש בראשותו של דב סדן, מגדולי החוקרים של ספרות היידיש והספרות העברית. באופן מפתיע קמו בארץ אגודות עיתונאים וסופרים דוברי יידיש, ואף יצאו לאור עיתונים בשפה זו. "מועדון הסופרים והעיתונאים ביידיש בארץ ישראל" הוקם בשנת 1928 והוציא – עד שנת 1939 – 19 קבצי ספרות, שירה וביקורת21. מעניין לציין שבמקביל לאיסור העלאת הופעות בשפת היידיש ולמלחמת החורמה בשפה זו, ייסד בארץ המשורר המוערך אברהם סוצקבר, בתמיכתו של שלטון מפא"י דאז, את הרבעון הספרותי החשוב די גאלדענע קייט (שרשרת הזהב). ברבעון פורסמו יצירות ורשימות ביידיש. רבעון זה המשיך להתקיים במשך עשרות שנים, עד לשנת 1998." |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |