בתשובה לארז לנדוור, 10/02/10 8:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתבלבל פה בין ''אני'' ל''כולם''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שארז מייצג בזה נכונה את המצב בקרב רוב מכריע מבני הדור השני לעולי אשכנז, רוב של מאה אחוז פלוס מינוס מבני הדור השלישי, ואולי אפילו רוב מקרב אנשים שבעצמם נולדו שם. הכוונה כאן לפחות לחילונים - אצל החרדים הסיפור הוא אחר, כמובן, ואצל הדתיים הציונים אני לא יודע (ואשמח לקבל ניתוח). נכון שאצל כל אחד ואחת מאיתנו (אני עובר לגוף ראשון, כדור שלישי לגרמניה-פולין) תמצא פיסות אחרות של תרבות אמריקאית בעולמם התרבותי, לא אצל כולנו אלו יהיו דווקא דילן וסאלינג'ר, אבל אני לא מצליח לחשוב אפילו על מישהו אחד מבני דורי, ומתקשה אפילו לדמיין מישהו כזה, שהיידיש והעיירה הם חלק מהמצע התרבותי שהוא גדל עליו (להבדיל מחשיפה מכוונת ומודעת כבוגר, כפי שכתב אור - וגם זה רק אצל מעטים מאוד בעצם, וגם אצלם זה בטל בשישים בהשוואה לחשיפה ולקבלה של התרבות האמריקאית). אתה מכיר כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש הבדל בין בני עדות המזרח חילוניים/מסורתיים משכילים לאשכנזים חילונים בהקשר הזה. דילן וסאלינג'ר (וכו'), הרבה יותר מדברים אלי מהתרבות העירקית, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התרבות העירקית הוכנסה (ניכנסה?) לנישה של קובה וחציל מטוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני עירקי, את המקורות הדתיים שלי אני לוקח מהתנ''ך, הגמרא, וסיפורי החסידים, את המקורות התרבותיים מארצות הברית, אנגליה, צרפת ויפאן (למשל). אני לא באמת מרגיש שאני מפסיד משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת סקרן לדעת, אחת ולתמיד. כשאני חושב על תרבות אשכנז אני חושב על ספרות על כל ענפיה: פרשנות, פולקלור, רומן, שירה, הלכה. אני חושב על מוזיקה: ניגון חסידי למשל. אני חושב על אוכל, אני חושב על מנהגים ועל תמונות של העיירה והארכיטקטורה שלה (אבל את זה כבר אני מכיר כסטודנט). מה בתרבות עיראק למשל איכשהו נעלם במהלך הירושה התרבותית? מבלי לדעת את התשובה, אני חושד שתרבות אשכנז פשוט נופלת טוב יותר בקטגוריה של "תרבות" המוכרת לנו, בראש ובראשונה בעניין המסורת הלשונית. באותה מידה יכולנו לשאול היכן יש יותר תרבות: באירופה או בארצות ערב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליהדות עיראק יש המון, אם מדברים על תרבות. התלמוד, בתור התחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמוד, בתור התחלה, ובסוף ביצה קשה וחצילים? לא באמת, התלמוד זה לא תרבות עירקית זה ספר דתי יהודי. אני לא רוצה לזלזל בתרבות העירקית כי השאלה שאור מעלה נוגעת להבדלים בין תרבות לפולקלור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אור פרט: "פרשנות, פולקלור, רומן, שירה, הלכה". התלמוד מהווה פרשנות, פולקלור, והלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמוד נחתם איזה שבוע שבועיים לפני שהתרבות האשכנזית החלה להיווצר. ספר שנחתם לפני יותר מאלף שנה מעיד על תרבות שהתקיימה לפני יותר מאלף שנה. התלמוד מעיד על תרבות יהודי עיראק כמו שהמועלאקט מעיד על התרבות הערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, היכרותי המוגבלת עם סוצקבר היא דרך מזמורי חג השואה. חג זה ספציפי במידת מה לאשכנז, כלומר לאו דווקא לא מצויין על ידי המזרחיים, אבל פחות או יותר כל האיזכורים התרבותיים ו\\או פולקלוריסטיים הם בתחום בין יוון והולנד (יוון ובולגריה בדרך כלל לא נחשב "אשכנז" אבל זה גם לא בדיוק מזרח), ולמעשה כמעט אקסלוסיבית פולין (דרך אגב: אאל"ט וילנה זה היום באוקראינה). גבירטיג עם העיירה הבוערת (ס׳ברענט, ברידעלעך ס׳ברענט), סוצקבר עם תחת זיו כוכבי שמיים (אונטער דיינע ווייסע שטערן), מאנגער עם דולייה (אונטער די חורבות פון פוילן) וכמובן הירש גליק עם פּאַרטיזאַנער ליד ועוד. אין שום מועד בלוח החגים שבו זכיתי להיכרות דומה עם תרבות יהודית מזרחית כלשהי (אם לא סופרים את משוררי ספרד. אם כן אז הם אפילו יותר מוכרים מהיידיים). מאד יתכן שיש תת־תרבויות בהן מורשת התרבות המזרחית נשמרת, אבל אני מעולם לא נחשפתי (אולי המשתטחים על קברי הבבות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אחת מהתלונות על ההיכרות שלנו עם תרבות אשכנז היא שזו נעשית במידה רבה דרך השואה: מכירים את השטעטל שרוף ולא בנוי. טענה אחרת היא שיהודי מזרח אירופה מוכרים כיהודים במותם אבל לא כבני אדם בכלל בחייהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות שאצלנו השואה זה במידה מסוימת ביזנס משפחתי (כמו שאומרים: נו ביזנס לייק שואה ביזנס). וחוץ מזה השירים כל כך יפים שהלב נשפך דרך העיניים... את שלום עליכם אני קורא בעברית - היידיש שלי לא מגרדת את הקרסוליים של מה שצריך בשביל לקרוא במקור. שירה אני קורא מעט מאד, ושירה מתורגמת בכלל לא. אני חושב שזה המצב באופן כללי אצל אנשים רבים ביחס לשירה, הרבה יותר מאשר בפרוזה. לעתים רחוקות אני מעיין ב http://yi.wikipedia.org אבל זה יותר "בשביל הקטע" - אין לי מספיק יידיש כדי באמת לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י.ל. פרץ, מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וילנה זה היום בליטא, למעשה עיר הבירה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך, אם לא תקרא לזה ''חג השואה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה בכוונתי להעליב או לפגוע באיש. אם נעלב מי או נפגע, אנא יקבל התנצלותי הכנה. את הבקשה אכבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |