|
||||
|
||||
>>> יש פה איזו הנחה מרומזת לגבי כוח מאגי של יגאל עמיר, שמסוגל להשפיע בצורה שאסירים אחרים לו, ושסכנתו גדולה משל כל אסיר אחר בארץ לא "מכל אסיר אחר בארץ" (אני לא יודע על "כל אסיר אחר בארץ"). לפי המעט שידוע לי תנאי המאסר של ואנונו היו קשים בהרבה משל עמיר. כוח מאגי? ודאי. אין פה שום "הנחה מרומזת". יש פה אמירה מפורשת. וכי לא באים אנשים להשתטח על קברו של גולדשטיין? אפילו מקריאה ב"אייל" אפשר לראות שלמילה או מילים של עמיר (שלא לדבר על מעשים) יש משקל עצום בחוגים מסויימים. אותו "כח מאגי" הוא גם הסיבה שאני מנג'ס שוב ושוב בנקודה של "הביע חרטה". לא אכפת לי כקליפת השום אם הרוצח *באמת* יתחרט. אני לא נוצרי ולא דתי והמשקל הרוחני שאני מייחס ל"תשובה" אינו עצום, ובכל מקרה לא ממש אכפת לי לאן תלך נשמתו של הרוצח בבוא יומו. מאידך גיסא, ל"הבעת החרטה" יש השפעה אדירה על אותו כח מאגי. הבעת חרטה פומבית וברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים כמוה כגיזת מחלפותיו של שמשון: גם במקרה ההוא אובן הכח המאגי לא היה מוחלט ולא לתמיד, ולא מנע ממנו בסופו של דבר למות עם פלישתים, אבל היא הספיקה להביא ללכידתו ועיוורו. איני משווה בין עמיר ובין שמשון, אך אי הבעת החרטה בהחלט מעניקה לעמיר כח מאגי רב (או אם תרצה, הבעת חרטה היתה מחלישה כח זה). לגבי "מגע עם אסירים אחרים": עקרונית אין לי בעיה באם היה מתאפשר מגע בין עמיר לבין אסירים אחרים ובלבד שמדובר בקבוצה ממוינת היטב ומתקיים מעקב שימנע אפשרות של השפעה, הסתה וניצול ההקלה לתקשורת עם גורמים מחוץ לכלא. למעשה, במידה ואני מפרש נכון את ההחלטות, העברתו לכלא "שיטה" היא בדיוק צעד הכנה לקראת אפשור מצב זה. בכלא זה מצויה אוכלוסיה שההשפעה האפשרית של עמיר עליה היא כנראה פחותה מיכלתו להשפיע על כלואים בבתי הכלא המרכזיים יותר. תקוותי שלא ייפתח זרם של אסירים ממחנהו האידיאולוגי של עמיר, אך גם אם יפתח זרם כזה, כנראה כלא שיטה אינו היעד העיקרי, כך שיתכן שהעברתו היא צעד ראשון במסלול שיוביל להקלת הבידוד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |