בתשובה לזהר מיכלובסקי, 20/01/02 1:38
סליחה על התגובה הקצרה 53501
אסף שרעבי • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום א', 20/1/2002, 1:41
אם את מסכימה שצריכים להעשות פשרות מצד כולם - אז על מה כאן הויכוח?
זה מה שאני מנסה לומר - כל צד היה רוצה שהמדינה תראה כמה שיותר על פי מה שהוא תופס כנכון, בסופו של דבר מתפשרים.
סליחה על התגובה הקצרה 53507
זהר מיכלובסקי • בתשובה לאסף שרעבי יום א', 20/1/2002, 1:50
יש פשרה ויש כפייה.
לכפייה על אורח החיים החילוני - שמעוגנת בחוק אתה מוצא שגם יש להתפשר, או שיש לאפשר לחילונים לחיות על פי דרכם? הרי חתונה ברבנות לא תמנע מאף אחד אם חתונה אזרחית או רפורמית תוכר משפטית ע"י המדינה.

ואתה שוב לא מתייחס לפגמים שמצאתי בדוגמאות שלך. ולכן שוב- אתה נדרש לספק דוגמאות חזקות יותר. (לשאלתי הראשונה.)
סליחה על התגובה הקצרה 53512
אסף שרעבי • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום א', 20/1/2002, 2:13
את האני מאמין שלי לגבי חברה בכלל והחברה הישראלית בפרט כתבתי כאן -
יש כפיה ויש פשרה. גם פשרה יכולה לבוא בדמות כפיה, אם כי בצורה מינורית יותר.

אכן, נושא הנישואין וגירושין במדינת ישראל הוא כפיה דתית. אם כי הכל, כמובן, במסגרת ההסדרים החברתיים של הקבוצות המאכלסות את מדינת ישראל.
דעתי האישית בנושא זה אינה נוגעת לדיון שלנו. אין זה משנה אם אני חושב שצריך להתיר חתונה רפורמית או לא. הטענה לצורך הדיון שלנו תהיה - אם הקבוצות החברתיות בישראל תחלטנה שראוי שנישואין אזרחיים או רפורמים יוכרו במדינת ישראל - אז זה מה שיהיה.

המושג פרהסיה עבור הציבור החרדי הוא שונה משלך. זו הסיבה שהדוגמאות שהבאתי הן קלות ערך עבורך.
איני נדרש להביא דוגמאות חזקות יותר כיוון שעבור הציבור החרדי חילון יום השבת בפרהסיה, כדגומא, הוא מעשה חמור המהווה פגיעה.
העמדה שלך כאחת היושבת מגבוה ומחליטה מהי פגיעה חזקה יותר עבור ציבור מסויים ומהי פגיעה חלשה יותר, היא עמדה שיש לדחות אותה מכל וכל.

(הערה: בנושאים רבים, אין הבחנה רק בין חילונים לחרדים. בנושא נישואין וגרושין, כדוגמא, המצב החברתי מורכב הרבה יותר, כך שלצד החרדי מצטרפים דתיים ומסורתיים רבים.
זה לא שרק החרדים מנסים לקיים כאן סממנים יהודים דתיים בעוד השאר נאבקים בהם. כך שהפשרות שנעשות עם השנים, נעשות בעידודם ובהסכמתם של דתיים ומסורתיים רבים. )
סליחה על התגובה הקצרה 53516
זהר מיכלובסקי • בתשובה לאסף שרעבי יום א', 20/1/2002, 2:26
אז תחיו באיזורים שאינם חילונים.
בלתי אפשרי שאני אתלבש כך שלא תפגעו, אוכל מזון כזה שלא יפגע בכם, אתחתן באופן שמנוגד למרכיבים רבים בתפיסת עולמי, אשאר בלי ניידות ביום החופשי שלי (אם אין לי רכב), אכלכל את השכלתכם תוך כדי שאני מנסה להלחם על שלי..

כן. זה מינורי מכיוון שיש סדר עדיפויות של חיי יומיום- עם עניינים מהותיים יותר ופחות.
אולי אם תהיו טולרנטים יותר - בנושאים המהותיים (הנ''ל), נמצא פשרות מהירות יותר בזוטות.

נראה שאצלך זה הכל או כלום, וזה באמת לא מוביל לשום מקום, ולא מתקרב לתפיסה דמוקרטית כלשהי.
סליחה על התגובה הקצרה 53517
אסף שרעבי • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום א', 20/1/2002, 2:33
זה דווקא כן מתקרב לתפיסה דמוקרטית. אולי לא כזו ליברלית.
אני דתלש. נא לא לקחת את זה אישית. אני רחוק מלהיות חרדי. אין כאן חרדים בסביבה, אז אני יוצא להגנתם. זה נראה לי הרבה יותר מעניין לנסות לחשוב כמו מי שהוא ההופכי שלך.
(סליחה רגע) 53615
האייל האלמוני • בתשובה לאסף שרעבי יום א', 20/1/2002, 19:52
דתלש?
דתי לא-שומר (?) 53623
גלעד דנבום • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 20/1/2002, 21:17
דתי לשעבר (!) 53624
ליאור גולגר • בתשובה לגלעד דנבום יום א', 20/1/2002, 21:21
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות