|
||||
|
||||
כל שהפיסיקה מתיימרת לעשות הוא לספק מודל שימושי למציאות. בוודאי שהיא אינה מתייחסת למשמעות של דברים. (מה המשמעות של אלקטרון? מה חושב אטום בלילה, לפני שהוא מתפרק?) |
|
||||
|
||||
דומני כי נושא סדרת המאמרים הוא הניסיון להציג פרשנות פיזיקלית למהותן של התופעות ועל כן התיחסותך הולמת את דעתי בנידון. במקרה דנן הפיזיקה גם אינה מספקת ''מודל שימושי'', יתר על כן הביולוגיה עם כל ההזנחות והפניה הישירה לחלקים המתפקדים אינה נותנת מענה ''שימושי'' ולעדות ניתן להעמיד את התרופות והטיפולים הפסיכיאטרים ומסופקני אם למי מהם יש הסבר יותר מספקולטיבי לגבי דרך פעולתו (הטיפולים המוכרים לי מקורם בפרקטיקה ולא במחקר בסיסי). |
|
||||
|
||||
מדוע על התודעה לעניין את הפיסיקאי, כפיסיקאי? האם התודעה היא תופעה פיסיקלית? האם החיים הם תופעה פיסיקלית? האם החיים מעניינים במיוחד את מי שאינו חי? האם התודעה מעניינת את מי שאינו מודע? |
|
||||
|
||||
דומני כי רוב השאלות שהעלת נידונו כבר בצורה זו או אחרת בין כ-500 התגובות לשני המאמרים שפורסמו אך על כל פנים אענה עליהן בקצרה לפי סדר הופעתן- 1)הפיזיקאי צריך להתעניין בתודעה משום שהוא "יודע" בעוד שהעולם "קיים" או במילים אחרות הדברים להם אנו מודעים הם סוג של יצוג של העולם ולא "העולם האמיתי". כדי להתגבר על הפער רצוי שנבין איך קורית אותה התמרה פלאית בין הקיים למודע. 2)לעניות דעתי בעזרת הידע הקיים כיום עדיין לא ניתן לענות על שאלה זו אך ייתכן/סביר כי כותב המאמר, אותו אני מכבד ומוקיר, יחלוק עלי בנקודה זו. 3)ראה לעיל סעיף 2. 4)כדי שאענה על שאלה זו עליך לספק את הגדרתך ל-"חיים" ואת אמונותיך בעניין נשמות וכו' (בהנחת גילגול נשמות בצרוף עם הגדרת הנשמה שלא כחלק מהחי יש סבירות כי חלק מהלא חי, הווה אומר הנשמות, מתעניין בחי) 5)איני יכול לענות ואף איני יכול להגדיר את המידע החסר לי לשם כך היות והוא רב וניכר (מה זה "מעניין"? מה זה "תודעה"? מיהו "מודע" ועוד). סיכום קצר- מדענים מכל תחום לא היו שוקדים על מלאכתם אם לא היתה בהם אמונה כי הם מתארים אספקט זה או אחר של הקיים. הפיזיקאים באופן פרטני מנסים לתאר את הקיים על ידי הפיזיקה והיות והשיטה המדעית והניסיון כורכים את תחומי המחקר זה בזה הרי שאם ברצוננו לחקור את התודעה עלינו לבחון את ייצוגה על ידי הפיזיקה כמו גם על ידי מדעים פחותי ערך כביולוגיה (בה עוסק עבדך). |
|
||||
|
||||
כוונתי בשאלה, ''האם החיים מעניינים את מי שאינו חי,'' הייתה שנראה לי, שההפרדה בין חומר חי לחומר מת, ודברים מהסוג הזה, נובעים מסוג כלשהו של אנתרופוצנטריזם, שהמיוחד בחי הוא שאנו חיים. בדומה, המיוחד במודע הוא שאנו מודעים. |
|
||||
|
||||
מה רע באנטרופוצנטריזם כל זמן שאינו פוגע בי או בך בכל צורה (בעיקר כשהצנטריזם הוא סביב המין האנושי ככלל). במנותק מנושא המאמר דומני כי מי שיעיד כי אינו חושב ראשית על עצמו ישקר לקהלו כמו גם לעצמו. מצבים אלטרואיסטים מוסברים באופן הטוב ביותר על ידי הצגת תרומתם לנותן הקורבן. באופן מעט שונה ראה את הנימוקים המועלים בדיון המקביל על ניסויים בבעלי חיים, רובם ככולם של הנימוקים, בעד ונגד, פרקטיים ומוסריים כאחד, בודקים את התוצאה על ידי בחינת התועלת למין האנושי או לחלקו. |
|
||||
|
||||
לא הבעתי שום עמדה מוסרית, ואני מתנצל אם זה נשמע כך. רק אמרתי, שאל לאנשים להיות מופתעים, שאינם מוצאים דרכים פיסיקליות גרידא לתאר את התודעה, שכן גם ההתייחסות אליה נובעת מקיומה אצל החוקר. או שאינם מוצאים חוק פשוט המפריד בין מערכות חיות למערכות לא-חיות. |
|
||||
|
||||
קיום התודעה אצל החוקר אינו אמור על פניו להוות מכשול בתיאורה, למרות שאנו נכנסים לספקולציות מורכבות בהרבה מאמירה בסגנון "הפיזיקה הנוכחית מוגבלת...". טאוטולוגיות קיימות בשפה ולמכביר, מדוע אם כן לא תוכל מערכת לתאר את עצמה באופן דומה? ולסיום איני בטוח כי הקושי בהגדרת התודעה נובע מאי הפרדה בין חי לשאינו כזה, יתר על כן אמירה כזו מניחה כי הדיכוטומיה אפשרית הנחה שכל שאוכל לומר הוא כי בעייתית (כל "חי" הוא אסופה מסודרת של גורמים ש-"אינם חיים" במובן המקובל של המושגים) |
|
||||
|
||||
אילו הודעות אתה קורא? נראה שאלה אינן אלה שאני כותב. אסביר שוב: המחשבה שיש הבדל בין גופים מודעים ללא מודעים, יתכן שהיא נובעת מן התודעה שלנו, ואין לה אחיזה מיוחדת במציאות. והמחשבה שיש הבדל חשוב בין גופים חיים לגופים לא חיים, גם כן. |
|
||||
|
||||
מקובל לבדוק שש או שבע קריטריונים לקביעה מה זה משהו [שלא כל כך ברור ומוסכם מהו] בכל אופן, תודעה או מודעות היא רק _אחת_ מני כמה. (המשהו הזה הוא אולי סאפיאנס או סאנטיאנס או בעל אישיות או עצמיות) בכל אופן, הטענה היא שאכן הכל נובע מהתודעה, אבל מכיוון שהיא קיימת (בצורה זו או אחרת) והיא חלק מהמציאות הניתפסת, הרי שדווקא _כן_ יש לה אחיזה במציאות. מן טענה מעגלית כזו שלא בדיוק מקדמת אותנו. |
|
||||
|
||||
דומני כי הבהרתך לא עזרה לי להבין את כונותיך אך אנסה בכל זאת- האפשרות כי ''תודעה'' היא בסופו של דבר משהו שאינו קיים אלא בתפיסתנו (שלא לומר תודעתנו) מקובלת עלי (כאפשרות בלבד) ומהווה גורם חשוב כשבאים לבחון האם מדובר בשאלה שהמדע מסוגל לענות עליה. לגבי ההבדל בין גופים חיים לכאלו שאינם ההבדלים מעט יותר ניכרים לעין הבילתי מזויינת, אלא אם תספק את הגדרתך ל-''חשוב'' ויתברר אחרת. |
|
||||
|
||||
אלא אם כן אמרו לך לפני כן שדבר X הוא חי, איך אתה יודע שהוא חי? כלומר, נגיד שאתה רואה סטרוקצורה מוזרה מעופפת בחלל - איך תדע אם מדובר בדבר דומם או חי? או אולי זו מכונה? מה ההבדל האמיתי בין הדברים, חוץ מן העובדה שיש דברים בעלי תכונות הקרובות אלינו, ויש אלא עם תכונות רחוקות? |
|
||||
|
||||
קשה לקבוע "חיות" לפי מראה (האמירה "עין בילתי מזויינת" היתה לצורך המליצה בלבד). ההגדרה המקובלת ל-"חיים" עד כמה שהיא זכורה לי מדברת על קיום תהליכים מטבוליים הומאוסטאזיס ויכולת התרבות מובן מכאן כי ההגדרה תכונות קרובות/רחוקות אינה ממש קולעת (פסל עשוי לאטקס בדמות אדם יהיה בעל תכונות "קרובות" אולי אף יותר מהחיידקים שאני מגדל בין שיני). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהעימות על מהי הגדרה לחיים מתנהל סביב או קיום תהליכים מטבוליים, או יכולת התרבות (לא שניהם יחד), כתנאי הכרחי ומספיק לחיים. אבל לא דברתה על סתם גופים חיים אלא על גופים בעלי כושר תודעה (כך על פי התגובה המקורית שלך), וכאן אנחנו נזקקים לקריטריונים ממדרגה שונה לגמרי. למשל, שהיצור יהיה בעל כושר ליחוס או שיוך ascription התכוונותי intentional. גם הוא יהיה מושא לעמדה שנלקחת לעומתו. מקובל שדבר העונה לכל הקריטריונים האלה, ועוד, הוא יצור/דבר שניתןו לאמר שיש לו אישיות. לא משנה אם זה אורגניזם חי או חתיכת אבן מקפצת. |
|
||||
|
||||
How do you show that a creature has such properties? Or doesn't have them?
|
|
||||
|
||||
בגלל שקריטריון ה"תודעה" הוא רק אחד משש או שבע, אז עדות בעל הדבר רחוקה מלהספיק. היא עוד יותר קלושה כי מרבית התהליכים, לפחות אצל חית האדם, אינם חלק מה"תודעה". לכן הברירה היחידה היא החקירה החיצונית. מהו היחס שלנו אל היצור/אבן שעומד תחת חקירה, האם אנחנו יכולים לזהות בהתנהגות שלו דפוסים שעונים לקריטריונים והאם הוא מחזיר לנו באיזה מטבע התייחסותי. |
|
||||
|
||||
1 אולי הפיזיקאי צריך להתעניין כי הוא יוכל להבין ומכך לשכלל את מחשבתו כפיזיקאי. זאת אומרת שאם הוא יבין כיצד פועל המוח של הפיזיקאי הוא יוכל לתפעל אותו בניצולת גבוהה יותר או להבין למה הוא ניכשל ולא מבין על מה חולמים אלקטרונים בלילה (וזה נאמר ברצינות) 2 למה שיחלוק עליך? הרי כותב המאמר כתב כך במאמר ובתגובות ב-מ-פ-ו-ר-ש. אלה הצעות לכיווני מחקר שנשענות, כמו שכתבת בסיכום הקצר, על הנסיון לכרוך תחומי מחקר זה בזה. 6 ביולוגיה איננה פחותה או נחותה, אלא דיסציפלינה ממוקדת יותר מכימיה וממוקדת פחות, נניח, מפסיכולוגיה. כאילו שהדיסציפלונה הרחבה ביותר זה הפיזיקה, כשיאו של המאמץ המדעי ששואף להכליל כמה שיותר ולחקור את האלמנטים הבסיסיים (טוב, אולי מטאפיזיקה). אבל ברור שלפחות מנקודת מבטו של הפיזיקאי, אי אפשר להסביר מערכות חיסוניות על ידי תורת הקוואנטים. |
|
||||
|
||||
1)והרי זו היתה כוונתי. 2)השאלה המקורית היתה "האם התודעה היא תופעה פיסיקלית?" יתקן אותי כבודו אך דומני כי הוא מרמז, אם לא אומר, שהתשובה לשאלה זו היא חיובית בעוד שאנוכי גורס כי כל קביעה בעניין היא מוקדמת מדי. 6?)מובן כי הביולוגיה אינה נחותה וכו' (והרי זהו התחום בו בחרתי לעסוק) אע"פ מסופקני אם ההגדרה "ממוקדת" מתאים להשוואה היות ואין מדובר על ניסיון ליישום הפיזיקה על תחום ממוקד אלא מחקר ברמה חופפת המכילה הזנחות והכללות רבות ומנסה שלא להתנגש בתיאוריות המקובלות בענפי מדע אחרים. באותו עניין איני בטוח כי לא ניתן להסביר את המערכת החיסונית על ידי תורת הקוואנטים אלא שתיאור שכזה יהיה מסובך ומורכב ביותר (המערכת החיסונית ניתנת לתיאור על ידי יחסי גומלין כימיים סבוכים ואלו ניתנים לתיאור סבוך עוד יותר על ידי תורת הקוואנטים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |