|
||||
|
||||
===>"...אלא שהוא אף חייב לשאול את עצמו את השאלות האלה כדי להבין מה הוא בכלל רוצה" מה הוא בכלל רוצה כבר הבנו: הוא רוצה שלום. מה הוא מוכן לשלם עבור זה גם הבנו: שטחים. כמה שטחים בדיוק, עוד לא הבנו. אבל הבנו שזה הרבה יותר מאפס והרבה פחות מהכול. הנה עוד שאלות שכדאי שכל אחד ישאל את עצמו, גם אתה: - האם אתה מוכן להחזיר את חצי כפר ראג'ר, תמורת שלום מלא עם סוריה ולבנון? - אם הסורים היו דורשים רק את קונטרה תמורת שלום מלא, האם צריך לסגת מקונטרה? - מה (מתוך מה שהם רוצים!) אתה מוכן לשלם בעד שלום? |
|
||||
|
||||
אני חושב שפחות או יותר מצינו, ורק רציתי לתקן משהו בידע שלך על קוניטרה. העיר הזאת על חורבותיה כבר לא יכולה לשמש תשלום למען שלום כי היא כבר נמסרה לסורים במסגרת הסכמי הפסקת האש שאחרי מלחמת יום הכיפורים (מחווה של רצון טוב ?) יחד עם המובלעת שנכבשה מהם במלחמה זו. מכל מקום לו הייתה בידינו הייתי בשמחה מוסר אותה יחד עם חצי רג'ר (שעדיין לא מסרנו) תמורת שלום מלא עם סוריה ולבנון. זה לא היה פוגע לא במפת ההתיישבות וכמעט לא בביטחון, וזה תשלום סביר בהחלט בעיני למען שלום מלא. |
|
||||
|
||||
תודה על התיקון. באמת לא זכרתי. אבל עכשיו אולי מסתבר העיקרון המנחה אותך - מפת ההתישבות. זה עקרון לגיטימי. אז מה דעתך שנחזיר להם את מג'דל שאמס - אם זאת הדרישה האחרונה שלהם בשביל שלום מלא? ואולי גם את קצרין, אם לא צריך להזיז את התושבים והעברת השליטה הבטחונית תתבצע רק לאחר 50 שנים של שלום? אני מסכים שמיצינו. רק רציתי להראות שאין גבול לשאלות כאלו - לכל הכיוונים. |
|
||||
|
||||
יש גבול לשאלות האלה, והוא בדיוק למה כל אחד מסכים. אני הייתי מוכן להעביר לסורים תמורת שלום מלא, בנוסף למה שאמרתי גם את האזורים הבנויים בחרמון במגדל שמס ומסעדה עם מסדרונות מעבר לסוריה, כשנוה אטיב עם דרך לפסגת החרמון (אולי גם דרך מסדרון בתוך הכפרים הדרוזיים שיהיו שייכים לסורים) בשטחנו, וזהו. בגולן, כנראה לא כלום, אבל בשביל תשובה סופית צריך להתבונן במפה ולראות. הנכונות שלך לויתורים רבה יותר (אם כי סודית, כי סרבת לדבר על קיבוצי אצבע הגליל, תוך ההנמקה לא רלונטית שאין גבול לשאלות) אבל מוגדרת, אני מקווה. מה שאמרתי בתחילת הפתיל הוא שלכל אחד יש גבול לויתורים שהוא מגדיר לעצמו, ולכן ההבדל בינינו כמותי ולא עקרוני, ולא צריך להסתכל עלי כשונא שלום וכעוכר ישראל. זה כל מה שאמרתי. תקרא שוב. |
|
||||
|
||||
דווקא אחרי שמיצינו אני מתחיל להסתקרן, כי אני רואה (בניגוד למה שחשבתי קודם) שאתה כן מוכן לשלם בשטחים תמורת שלום. השאלה היא רק כמה ולמה. אז מה שמסקרן זה איך אתה מנמק את "בגולן, כנראה לא כלום". מה כל כך קדוש בגולן? נגיד שהסורים אומרים שהם רוצים את קצרין בשליטתם מטעמים של גאווה לאומית (נגיד שמת שם איזה גיבור עלווי על סוס לבן לפני 200 שנה). הם מוכנים לכונן שלום מלא עכשיו, תמורת התחייבות של ישראל להחזיר להם את קצרין בעוד 50 שנה, אם יוכח שהשלום יציב כמו זה של מערב אירופה. גם אז, תושבי קצרין יוכלו להישאר שם, בריבונות סורית, ותובטח להם גישה חופשית לישראל וממנה. מדבריך, "בגולן, כנראה לא כלום", אני מבין שאתה מתנגד להצעה כזאת של הסורים. וכל עוד אינני מבין את נימוקיך, אני חושב שאקרא לך "שונא שלום" אם כי לא "עוכר ישראל". |
|
||||
|
||||
אתה לא מוכן לתת את דפנה. כל עוד לא אבין את נימוקיך, אקרא לך ''שונא שלום'' ואוותר על ''עוכר ישראל'' כי גם אני קבלתי פטור. |
|
||||
|
||||
אני לא מוכן לתת את דפנה (כי דפנה זה הקבוץ המאוחד), וגם לא את דן, ואפילו את שניר לא (אפילו שהם של השוה"צ), אבל את גשור כן. האם זה מזכה אותי בתואר "עוכר ישראל"? |
|
||||
|
||||
השאלה שלך מבהירה היטב שלא עקבת בעיון אחרי חילופי הדברים. אבל תשובה ישירה לשאלתך היא: "חס וחלילה". |
|
||||
|
||||
עקבתי. ההנחה שלי היא שבלי לקבל את שניר הסורים לא יסכימו לתת שלום. אם לא ברור, אז למרות זאת אני נגד לתת את שניר, מנימוקים עקרוניים, ולא מתוך חישוב נדל"ני. ועכשיו התשובה לשאלתי? |
|
||||
|
||||
אני בכל זאת חושב שלא עקבת. לא נתתי לשום אחד שום כינוי. לא לזה שמוכן לוותר על הרבה ולא לזה שמוכן לוותר על מעט או אפילו לא מוכן לוותר על כלום. מה שכן עשיתי הוא שהתלוננתי על כך שאלי מתייחסים כך. כשאמרתי למסביר שהוא "שונא שלום", זה היה בגלל שהוא כינה אותי כך, ורציתי להראות שההבדל בינינו הוא רק כמותי, ואם אני שונא שלום אז גם הוא באופן עקרוני שונא שלום. האם אתה עדיין מתעקש שעקבת ? |
|
||||
|
||||
עזוב, יש לי דברים יותר חשובים להתעקש עליהם. ___ למשל רמת הבניאס, או אזור חמת גדר. |
|
||||
|
||||
מי אמר שאני לא מוכן? אני אמרתי שאין טעם להגיד אם אני מוכן כל עוד זו לא שאלה אקטואלית. אבל אם משחקים בשאלות היפותטיות, והסורים מבקשים רק עד דפנה תמורת שלם מלא (בתנאים כנ"ל), אז אהיה מוכן - הרי מה כל כך קדוש בדפנה? מה שמעניין אותי זה איכות החיים של התושבים שם ובסביבה. נדמה לי ששלום כמו באירופה ייטיב עם תושבי דפנה והסביבה גם אם בעוד 50 שנה הם יהיו תחת ריבונות סורית. ואם זה נכון, אז אין (לי) סיבה להתעקש דווקא על דפנה. ולך? מה שעוד אמרתי זה שאני לא אהיה מוכן לתת את כל שיטחה של ארץ ישראל. זה לא כי אני מוצא קדושה בשטח הזה. הנימוק הוא שאני חושב שבמבנה העולמי העכשווי, קיומה של מדינה יהודית מייטיב את איכות החיים של היהודים בארץ ובעולם. אז אני רוצה להבטיח קיומה של מדינה כזאת (בגודל סביר) לדורות. אבל אני גם חושב ששלום הוא אחד הגורמים המבטיחים את קיומה של מדינה כזאת לדורות, אז בשביל שלום (כמו באירופה) אני מוכן אפילו להקטין אותה. ואתה? |
|
||||
|
||||
לא שאיכפת לי שתדונו על איזה מקרה היפותטי שאתם רוצים אבל שלום "כמו באירופה" היא אפשרות שכלל לא עומדת על הפרק. עם אף מדינה שכנה אין לנו יחסים כאלה והאמת טוב שכך. אני רק מתאר לי את כמות הסחר בנשים שהיתה לנו אם היה לנו גבול פתוח עם מצרים ונעשה לי לא טוב. וחוץ מזה "עוכר ישראל" זה לא ברכה שמברכים בה שמאלנים? |
|
||||
|
||||
אם אתה כל כך רוצה לגור על אי, אז לפחות שיהיה חוף ים מכל הצדדים. |
|
||||
|
||||
מה?! |
|
||||
|
||||
לא קצת מדכא אותך לגור במדינה שאי אפשר לנסוע ממנה באוטו (ואולי באופנוע או ברכבת) לאמסטרדם? |
|
||||
|
||||
יש באירופה כמה מדינות שמהן אפשר לנסוע באוטו, או באופנוע, או ברכבת לאמסטרדם. מי שמדוכא מזה מוזמן לעבור לשם. במקרה שלנו, בכל מקרה זה הופך לטיול חוצה יבשת שימשך לא מעט זמן ויהיה סיוט (מי רוצה לבלות יממות ברכבת), אלא אם עושים אותו לאט, ואז, כאמור, הוא הופך לטיול ארוך חוצה יבשת. אם אתה רוצה להגיע לאמסטרדם, טוס. לא שווה למכור את מדינת ישראל בשביל זה. יותר חשוב לי להתקיים, מלחיות בשלום עם שכני. |
|
||||
|
||||
אינקוגניטו אמר שהוא לא רוצה שום סוג של שלום ונורמליזציה מלאים (כי יכנסו לפה מלא ערבים וזונות). אתה מסכים? |
|
||||
|
||||
אני רוצה שלום, אבל שלום בעיני זה נחמד שיש, אבל לא הכרחי. חיינו יותר מ-60 שנה בלי זה, ונוכל להמשיך גם בעתיד. שלום, בתנאים של שכנינו (ולהזכירך, זה לא רק ויתור על הגולן, זה גם הסכמה לשיבת הפליטים) פירושו שאנחנו חדלים מלהתקיים כאן, או נהיים מיעוט בתוך דור-שניים. ובמקרה הזה, הייתי כבר מעדיפה לחיות במקום שממנו אפשר להגיע לאמסטרדם באוטובוס. מלבד זה, אם לשפוט על סמך הניסיון, ויתור על הגולן לא פירושו שתוכל לנגב חומוס בדמשק, אלא שכבר לא תוכל לבקר בבניאס. |
|
||||
|
||||
את אותו אלמוני? יש לי כמה שאלות: מה זה עתיד, או במילים אחרות כמה זמן? מה זה חדלים להתקיים? מתים? על כמה הם מדברים בזכות השיבה? על כמה יהיו מוכנים להתפשר? האם הכמות הזאת היא מה שתהפוך אותנו למיעוט? את אומרת שאת רוצה שלום - אולי את יכולה לתאר איזה שלום את רוצה? סתם מסקרנות שלי. שאלה - האם יהיה מותר לאזרחים משתי המדינות להתחתן? |
|
||||
|
||||
1) לא אמרתי ערבים, זה אתה הוספת. 2) סחר בנשים היא עובדה קיימת והם לא מגיעות מפינלנד כי מה לעשות ואין לנו גבול משותף, אבל הן כן מגיעות ממצריים ואם היה לנו גבול פתוח לחלוטין היו מגיעות יותר. 3) כשיש לך מדינה אחת עשירה וקטנה ואחת עניה וגדולה ואתה עושה שלום ברמה של אירופה יש לזה מחיר, לא בטוח שאני רוצה לשלם אותו. 4) ככל שהשלום יותר חם כך בעיקרון נצטרך לשלם יותר בשטח, אני מוכן לשלם הרבה (כולל גרימת סבל לאנשים) תמורת הפסקת האלימות.בשביל לאכול חומוס בדמשק אני מוכן לשלם מעט מאוד ובפרט אין סיבה שמישהו יסבול בשביל זה. |
|
||||
|
||||
1. אז אתה בעד שיכנסו ערבים? 2. הצחקתני... למה? כי יהיו יותר צרכנים של זונות? ואם כבר באות שיבואו כמו בני אדם ולא בתוך דשבורד של אוטו. 3. תשמע, זה טיעון שאף פעם לא חשבתי עליו. אני במקומך הייתי שואל אנשים שחיים בארסוף איך הם מסתדרים עם קשיים דומים מדי יום ביומו, ואח"כ ליישם בקנה מידה לאומי. אולי שווה גם להכנס לעימות עם העיר בית שמש פן יוכלו להגר למרכז. 4. המשפט שלך לא הגיוני... אתה מוכן לשלם בסבל כדי למנוע אלימות? ובשטח אתה לא מוכן לשלם בשביל למנוע אלימות? לא הבנתי את הלוגיקה, רק את הסנטימנט. מה זה בכלל אומר? ולצורך הדיון במצב שאוכלים חומוס במשק זה אומר שאין אלימות. הערה כללית, לא מופנית דווקא אליך, כי אין לי מקום יותר מוצלח לכתוב אותה: השלום עם סוריה הוא הוא ממתק שמנפנפים בו לפני אפם של שמאלנים כאשר מגיעים למצב שבו יש סכנה אמיתית שהפלסתינאים יתקדמו לאן שהוא במילימטר, אם זה בסוג של הסכם כניעה משופר מולנו או בכל אספקט אחר. הפלסתינאים הם הבעיה הגדולה שאסור לפתור וסוריה היא בעיה יותר קטנה, שאפשר להשתעשע בה לפעמים. כמו שאתם טורחים לציין אין לשלום עם סוריה כפי שניתן לדמיין אותו כעת יותר מדי משמעות בפני עצמו. בלי עצמאות מאיזשהו סוג לפלשתינאים אנחנו תמיד נהיה מוקצים. אז בסך הכל הדיון הוא חסר משמעות, כי לעולם לא נהיה מוכנים לתת לפלסתינאים להרים את ראשם, ולכן כנראה שנעמיד למבחן את הנבואה "חיינו יותר מ-60 שנה בלי זה, ונוכל להמשיך גם בעתיד". |
|
||||
|
||||
1. אתה נגד? 2. כי לא יהיה שום מחסום שימנע מהם מלהגיע. 3. אני לא בעד עימות עם סוריה. גבול פתוח יצור בעיה כלכלית מאוד קשה. אם אתה מוכן אז יופי, לי יש עם זה בעיה. 4. אני מוכן לשלם בשטח (וכתוצאה מכך בסבל) כדי למנוע אלימות. אני לא מוכן לשלם לא בשטח ולא בסבל כדי לאכול חומוס בדמשק. |
|
||||
|
||||
1. שאלתי בגלל שניסית להגיד שאני מייחס לך משהו לא נכון. אולי תענה? 2. אפשר לבקש כסף מהאירופאים ולהוסיף תקנים למשטרה שיפטרלו על הגבול. להציע למצרים לבקש כסף לאותה מטרה. אני מקווה שיש לך טיעון יותר טוב בשביל שתוכל להמשיך לשלם בסבל. 3. אז תגיד שאתה מחרחר מלחמה שנגד שלום, מטעמים כלכליים. 4. אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון? כל ה"לשלם בסבל" מתחיל להשמע לי קריפי. |
|
||||
|
||||
1. אין לי בעיה עם ערבים שנכנסים לארץ ,אני גם לא כל כך מבין מאיזה כיוון אמורה להיות לי בעיה כזאת. 2. אם אתה מוסיף תקנים ממילא הגבול לא פתוח. 4. אני בעד קץ הסכסוך שסוריה לא תשתמש בנשק נגדנו ואנחנו לא נגדם ועל זה אני מוכן לשלם. עם השלב השני מה שנקרא "נורמליזציה" איתו יש לי בעיה, בפרט אני לא ממש רוצה לשלם עליו בשטח. |
|
||||
|
||||
1. אם אין לך בעיה אז אין בעיה ואני מתנצל שייחסתי לך. 2. תחנת גבול עם שוטר. אם רואים אזרח שאינו מבריח סמים מפנים אותו למעבר הגבול הקרוב בנימוס. 3. ? 4.אתה רוצה את קץ הסכסוך? מהשאלות קודם נראה שאתה נגד סוף הסכסוך, או לפחות נגד מה שסוף הסכסוך יביא איתו. |
|
||||
|
||||
2. בשביל תחנת גבול אתה צריך גבול סגור. באירופה אתה יכול לסוע ממדינה אחת לאחרת בלי שיעצרו אותך. 3. חשבתי מ4 שזה ברור שאני לא מחרחר מלחמה. 4. כן, אני בעד סוף הסכסוך. יש מספיק מדינות בהיסטוריה שחתמו על הסכם שלום אך אין ביניהם נורמליזציה, בטח לא "כמו באירופה" שזה באמת מקרה מיוחד בהיסטוריה. דוגמה מפורסמת: ארה"ב ומקסיקו, אין מלחמה אבל יש גדר מאוד גבוהה. |
|
||||
|
||||
אני רואה שהאמירה שלי ''שלום כמו באירופה'' מעוררת קשיים. אין לי התנגדות גם ל''שלום כמו בצפון אמריקה''. לא איכפת לי שתהיה גדר גבוהה מאוד (מטעמים אזרחיים, זנות סמים הגירה), למרות שאני לא בטוה שגדר כזאת עוזרת מאוד לאמריקנים. |
|
||||
|
||||
אני חותם היום על הסכם שיביא את המצב בינינו לבן סוריה או הפלסטינאים ליחסים בין ארה''ב לבין מקסיקו . |
|
||||
|
||||
גם אני. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן לחתום כמקסיקו או כארה"ב? |
|
||||
|
||||
באופן תיאורטי אנחנו ארצות הברית (כי אנחנו עשירים) וסוריה היא מקסיקו. אבל גם על המצב של מקסיקו אני מוכן לחתום. האמת היה פעם בחוק וסדר מישהי ששיחקה גזענית וכאילו אמרה שמקסיקו צריכה להודות שיש לה שכנים כמו ארצות הברית. וכולם בסדרה נורא נחרדו, רק אני חשבתי לעצמי: באמת יש לה מזל, גם אני רוצה שכנה כמו ארצות הברית במקום השכנים שיש לי עכשיו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם לארצות הברית היו דרישות טריטוריאליות מאיתנו והיינו מגיבים על הפרובוקציות שלה בהפצצות, היא לא היתה נראית כמו שכן כל כך טוב. הכי טוב אם ארה"ב היתה שכנה של סוריה ומצריים ואנחנו היינו שכנים של קנדה. אתה יודע מה? שתהיה גם שכנה של עזה. |
|
||||
|
||||
בינתיים בתקופה האחרונה עם רוב השכנות שלה יש לארצות הברית יחסים של שלום. יוצאים מהכלל זה קובה, אבל אנחנו לא קומוניסטים ולא עשינו ברית עם רוסיה. וקולומביה אבל שם זה בהסכמה (פחות או יותר) של השילטונות, וחוץ מזה החקלאות שלנו באמת מבוססת על חימצה (טוב, גם על דברים אחרים אבל לא דברים שבגללם נלחמים בך). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם ה*חקלאות* שלנו מבוססת על חימצה, אבל בטח שהרבה מהחקלאים שלנו נהנים ממנה. |
|
||||
|
||||
דרך אגב הכותרת שבחרתי שימשה גם את מעריב באולימפידה שבה בשלהי האולימפידה עדיין לא היו מדליות. מה שיפה שבערך יום אחרי זה גל פרידמן הביא מדליה כך שהם גם היו שנונים, גם רעים וגם נפלו על הפרצוף. |
|
||||
|
||||
יש גם הסטוריה מסויימת בין ארה''ב למקסיקו. שטחים מסויימים שהיו פעם במקסיקו. |
|
||||
|
||||
הכוונה היא כמובן למקסיקו שאחרי הסכם השלום. חוץ מזה ידוע שהדרך הכי טובה בשביל מדינה לצמוח כלכלית היא להפסיד לארה''ב (למרות שיש לי הרגשה שעירק תהיה דוגמה נגדית). |
|
||||
|
||||
2. סמים כבר מגיעים אלינו מלבנון למרות המחסור בשלום משני עברי "הגדר הטובה". תוספת הגבול הסורי לגבול שיש לנו כבר היום עם מצריים ועם ירדן (הבקעה, ים המלח) לא מוסיפה הרבה, גם אם נתעלם מעו"ש/הרש"פ/המדינה־שבדרך. וחוץ מזה הסורים כאן רק רוצים לעזור לך. לפי ההצעה שלהם הגבול יהיה קצר יותר. 3. נישואים חד־כיווניים בעיקרם יש בין מצריים לבדווים בנגב ויש (היו עד שנאסרו בחוק?) בין ערביי ישראל לערביי יו"ש. קצת מאוחר להזכר שיש מחיר מהסוג הזה. |
|
||||
|
||||
2) עכשיו תאר לך מה יקרה אם יעברו משאיות מלבנון לישראל ברמת הפיקוח שיש באיחוד האירופי. 3. מה הקשר בין מה שאמרתי לנישואים? |
|
||||
|
||||
אני מניח שחלק מסויים מהדיונים במשא ומתן ההיפוטתי עם לבנון יוקדש גם לדיון בחקלאות בבקעת הלבנון. |
|
||||
|
||||
ההיפותזות שרצות פה זה דבר מדהים. בוא נניח שאנחנו גרים בשוויץ ונסגור עניין. כשענף החקלאות העיקרי בלבנון יהיה חימצה תהיה לי פחות בעיה לפתוח את הגבול. עד אז אני אסתפק בזה שרק לצבא לבנון יהיה נשק והוא לא ישתמש בו נגד ישראל. |
|
||||
|
||||
"מי שמדוכא מזה מוזמן לעבור לשם" אני רשאי להבין שההזמנה הזאת נכתבה בשם ממשלות ספרד, צרפת, גרמניה, בלגיה, שוודיה, דנמרק, איטליה, יוון ופורטוגל? |
|
||||
|
||||
מיורקה? איסלנד1? 1 חשבתי שבהנחת ההתחממות הגלובלית, וקריסתה של הכלכלה באיסלנד, נדל"נ שם אמור להיות השקעה פגזית. |
|
||||
|
||||
===>"וחוץ מזה "עוכר ישראל" זה לא ברכה שמברכים בה שמאלנים?" נו, ומי שמוכן להחזיר את מגדל שמס הוא לא סמולני?! (יחסית כמובן) |
|
||||
|
||||
מי שמוכן להחזיר את המקום הכי שימאלי במדינה הזו הוא שמאלני-צפוני? |
|
||||
|
||||
לעניין דפנה, דומה שלא הפנמת. אם ניתן את דפנה אז הדפנאים יגורו ליד מגורשי גוש קטיף בקרוילות. איך זה ישפר את איכות חייהם לא הבנתי. ולעניין הגודל הסביר, איני יודע מה זה גודל סביר. ישנה ליכטינשטיין שהיא קטנה מאד, וישנה מדינת הואתיקן שהיא בסך הכול רובע בתוך עיר. ישנן מדינות כאלה. האם אתה מוכן שכל מדינת ישראל תהיה בגוש דן בלבד ונגור במגדלים למען השלום ? אם כן, אז אני מוכן להודות שיש הבדל עקרוני בינינו (הכמות הופכת לאיכות), ואם ההבדל הזה מראה שאני שונא שלום, אני מוכן לקבל את הכינוי. |
|
||||
|
||||
אגב, בכוונה התעלמתי מעניין חמישים השנים שהכנסת כאן. אנו מטפלים בשאלה היפותטית וההנחה היא שאנו מוסרים את השטח (ללא תושביו, כי זה מה שהסורים רוצים, ואם אתה חושב שהם מוכנים לקבל את התושבים היהודים, אז בשאלה ההיפותטית שלי מדובר על כך שאינם רוצים, כפי שאני חושה הוא המצב בפועל) מחר, ומיד עם המסירה פורץ שלום מוחלט. אין שום צורך להעתיק את הבעיה לעוד חמישים שנה כשכבר זאת תהיה בעיה רק של צאצאנו, לשאלה ההיפותטית שלנו זה לא משנה כלום. |
|
||||
|
||||
טוב, אמרתי לך שאין טעם לדון בשאלות היפותטיות. אבל אם כבר עושים זאת, למה רק חצי היפותטיות? למה השאלה "מה אם הסורים יבקשו את דפנה" היא היפו' לגיטימית,כשאיש לא ביקש זאת, אבל "מה אם הם יסכימו לקבל אותה בעוד 50 שנה" היא היפו' לא לגיטימית? למה במשחק ההיפו' אי אפשר להניח שהדפנאים ישארו במקומם? מה אם יציעו להם שתי אופציות להישאר או לקבל מהאמריקאים 5 מיליון דולר לכל משפחה, וגם אז לפנות רק אחרי שנים של שלום, האם גם אז תתנגד? אני כבר מבין שאתה כמוני - תומך בשטחים תמורת שלום. אז אני מנסה להבין מה בדיוק ההבדל. למה את מגדל שמס כן ואת דפנה לא? נניח שאת עזה פינו באופן לא מוצלח והמפונים גרים בקרווילות. אבל אם היו נותנים להם ווילות בהרצליה פיתוח, אז אתה תומך בפינוי עזה? ולגבי "גודל סביר", גם לי אין מושג מה זה בדיוק. אבל ברור לי שוויתור על מגדל-שמס או על דפנה לא משנה את סבירות הגודל של המדינה. אז למה בכל זאת אתה מוותר על הראשונה ולא על השניה? בכנות, עמדתך הייתה יותר עקבית לפני שוויתרת על כפר רג'ר ומגדל-שמס. עכשיו היא שרירותית ולא מנומקת. אפשר לקבל את הרושם שאתה מוכן לעשות רק וויתורים שידוע לך מראש שלא יביאו שלום. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להעלות איזה שאלות היפותטיות שאתה רוצה, ואם תהיינה מעניינות אולי אכנס לדיון בהן. אבל אנו דנים בשאלה היפותטית שאני העליתי כדי לבחון את עמדך, ולהראות שאין היא שונה מעמדתי באופן עקרוני, ולכן אם אני שונא שלום אז גם אתה כזה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה חשוב לך להיות דומה באופן עקרוני לאחרים. אם זה כל מה שרצית להראות, אפשר היה לעשות זאת בתגובה הראשונה: הרי אתה כותב עברית ולכן דומה "באופן עקרוני" לכל האיילים. אם חוץ מלהיות דומה לאחרים, יש לך גם עמדה בשאלה "שטחים תמורת שלום", אז היא עדיין לא ברורה ולא מנומקת. יש שטחים שאתה מוותר עליהם בקלות. יש שטחים שלא. והכול מנימוקים סודיים. אבל גם בזה אתה דומה להרבה אנשים. אז הכל טוב. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר את פרדוקס הערמה? הוא הוזכר באתר הזה כמה פעמים. הדרך היחידה לצאת מהפלונטר של "למה קצרין כן וודפנה לא", "למה דפנה כן וצפת לא" והלאה, הוא לקבוע קו שרירותי שהחל ממנו ערמה תיחשב ערמה. מאחר וה"שרירות" צריכה להיות מקובלת על שני הצדדים, קוי הארבעה ביוני 67 או קוי 48 הם המועמדים היחידים שיש להם סיכוי: הם היחידים שאי פעם זכו להקרא "ערמה" דה פאקטו ע"י שני הצדדים. עכשיו אולי תטען(*) שאם רק נתעקש מספיק גם קוי 73 יזכו לסטטוס הזה. אולי זה נכון, אבל על פי הדינמיקה של עשרות השנים האחרונות זה לא הולך לקרות בעתיד הנראה לעין. אתה אולי מוכן לחכות, אבל אתה צריך להבין את הנקודה הזאת של אלה שאוחזים בדעה שונה משלך. (*) אני לא שם לך מלים בפה, אני רק מנחש כדי לקצר את התהליך, ומוכן לקבל תיקון. |
|
||||
|
||||
אני חוזר על הצעת הטרמינולוגיה שלי מפעם: "קווי הארבעה ביוני 67" זה אמנם יותר טוב מ"קווי 67" השגור, אבל יותר קומפקטי "קווי 66" ו"קווי 69", ואם כבר אז גם "קווי 49" (או 50). |
|
||||
|
||||
"קווי הארבעה ביוני 67" אינם זהים ל"קווי 49". |
|
||||
|
||||
אני שמח לשמוע, כי בדיוק אחרי פרסום התגובה חשבתי "אוי, בעצם קווי 49 הם אותם קווים של 66, ולא חשבתי על כך בתגובה". היכן הם שונים? |
|
||||
|
||||
מעניין, גם אני לא ידעתי. מסתבר שהסורים הצליחו לזחול מערבה: גבולות מדינת ישראל [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
בעצם, יותר טוב ככה: רמת הגולן [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת? שניהם מתחילים אמנם בפתח תקווה, אבל אחד מגיע לשוק הכרמל ואחד מגיע לבית העלמין הצבאי בקריית שאול. |
|
||||
|
||||
חבל ש-66 נוסע לשוק הכרמל דווקא - זה הורס את הממד הפואטי-סמלי שטמון כאן. היה צריך שהוא יגיע, נניח, לנווה שאנן. |
|
||||
|
||||
לכאורה, אבל בעצם יש כאן אמירה אחרת: אצלנו במזה"ת החלופה למלחמה אינה דווקא שלום אלא היא עשויה להיות גם תהליך אינסופי של מיקוח עקר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |