בתשובה ל., 12/11/09 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, 6,750 איש נפלו על חרבם, ולאוייב לא היה שום קשר לכך. "I think the union army had something to do with it". (גנרל ג'ורג' פיקט, בתשובה לשאלה למה נכשל צבא הדרום בגטיסברג).
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שמספר הקורבנות היה גדול מאוד במונחים ישראלים, ודאי במונחים של האוכלוסיה באותה תקופה, ועדיין - היה מרחק רב בין זה לבין איום השמדה (אגב, גם הפינוי מעזה לא היה שואה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מלחמת העצמאות לא היתה השואה. וגם קריסת מגדלי התאומים לא היתה השואה. וגם מה שקורה עכשיו בעירק אינו השואה. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעלה מאחוז מהאוכלוסיה, זה גבוה בכל מונחים שהם. ואילולא הצליחה האוכלוסיה היהודית להתארגן בצורה הרבה יותר טובה מהערבית, איום ההשמדה היה הופך ריאלי הרבה יותר. בחודש הראשון לאחר קום המדינה האיום הזה היה גם די ריאלי כשלעצמו, אולם ביצועיו העדיפים של צה''ל הרחיקו אותו לאחר חודש. אבל האיום היה, הנזק לאוכלוסיה העיד על חומרת המצב, ולומר ש'לא היה איום השמדה' זה לא ממש רלוונטי ואיננו חורג מחכמה-שלאחר-מעשה שאפילו אם הייתה נכונה לא יכולה הייתה להיות ידועה אז - כשם שהעובדה שלאחר מעשה אנחנו יכולים להסביר שהכשלון הנאצי במלחה''ע השניה היה צפוי מראש לא הורידה את חומרת האיום שחשו כל המדינות המעורבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מדובר רק ב''ביצועים העדיפים של צה''ל'' אלא גם במספר חייליו הגדול יותר משל כל הצבאות הערבים שהסתערו עלינו גם יחד. הפער הזה היה ממש גדול בעיקר במחצית השנייה של המלחמה, אבל הייתה לו משמעות גם בתחילתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צה"ל, בתור מגן, היה צריך לפרוש את כוחותיו על פני שטח רחב, בניגוד לתוקפים שיכולים להפתיע בנקודה ולרכז כח במקום בו יבחרו. העדיפות, כשהייתה (והיא הייתה פחות ממה שטוענים, בין השאר כי חצי מהמניינים שוכחים לספור את הלא-סדירים הערביים, או מצד שני סופרים במניין החיילים רק את הקרביים הערביים, אבל את כלל היהודים - כולל אספקה, עורף ועל הנייר. העדיפות במאי הייתה קטנה מאוד, ובציוד בחודש הראשון הייתה לערבים עדיפות מוחצת למדי. בזמן הפלישה לצה"ל היו סה"כ 30,573 חיילים (מול כשלושים אלף של צבאות ערב, פלוס כמה אלפי לא-סדירים מקומיים), טנק אחד (ללא תותח) מול כ-40, עשרים וארבעה תותחי נ"ט\נ"מ מול כ-220, 5 תותחי שדה מול 140, שתי שריוניות נושאות תותח מול כמאתיים, 120 משוריינים ונגמ"שים (כולל הסנדביצ'ים) מול כשלוש-מאות. י שום מטוס קרב מול כשישים, שום מפציץ מול 14, שלוש ספינות חמושות מול 12, עשרים ושמונה מתוסי תובלה וקישור מול 57. ההצלחה הישראלית להפוך את הכלים בתוך זמן כל-כך קצר, ובתוך חודשים ספורים להגיע לעדיפות מוחצת, לא הייתה מובנת מאליה - וזה לא במקרה שגורמי הבטחון האמריקאים העריכו בטרם קום המדינה שהיא לא תחזיק מעמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטוסי. מטוסי. מה זה העניין הזה? תרומפלדור שולח נזיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לתקן אתה לא יודע. מ*י*תוסי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |