|
||||
|
||||
אם, למשל, אני אטען שאני קניבל ואומר לך שדתי מחייבת אותי לאכול אותך. אני אגיש לך מלחיה ואבקשך לתבל עצמך באופן אחיד. אם אתה תסרב להיאכל, אתבע אותך למשפט על הפרת זכותי הבסיסית לפולחן דתי. בית המשפט ידחה את עתירתי בטענה שחופש הדת שלי מגיע *עד* החופש שלך! אין פה שאלה איזו זכות עליונה על השנייה, גבולות הזכויות שלנו מגיעות *עד* הזכויות של הזולת. להבנת הרעיון, נפח שני בלונים ולחץ אותם בעדינות האחד כלפי השני. תראה, שייווצר מעין גבול טבעי, ישר כסרגל, ביניהם. |
|
||||
|
||||
ומכאן שאתה מונע מאדם לבצע את מצוות דתו. |
|
||||
|
||||
זכויותיו לקיים את מצוות דתו מתפשטות במרחב ומוגבלות ע''י איים - זכויותיו של הזולת. |
|
||||
|
||||
זכותך לחיים מתפשטת במרחב ומוגבלות ע''י איים - זכויותיו של הזולת (במיוחד חופש הפולחן של עובדי השטן, אם כבר אז כבר). |
|
||||
|
||||
נבהיר זאת אחרת; זכותי על עצמי עליונה על זכותי על הזולת. במקום בו לי יש זכות החלה גם על הזולת (דת), ולאותו זולת יש זכות החלה על עצמו (חיים), הזכות שלו קודמת. זכותו לדת תוגבל, לכן, לאותם מקרים בהם היא מתיחסת אליו (עצמו) בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |