|
לפני הרבה שנים ראיתי חוברת שאיזשהו קיבוץ הוציא לכבוד יובל הארבעים או החמישים שלו. את החוברת אייר הקריקטוריסט של הקיבוץ, והיה בה איור אחד מייצג עבור כל שנה. באיור של אחת השנים הראשונות ראו זוג צעיר יושבים בחדר שלהם, ואומרים זה לזו: "אם יהיה לכל אחד קומקום משלו - הקיבוץ יתפרק". באיור של כמה שנים מאוחר יותר רואים את הזוג הזה, קצת יותר מבוגר, יושב בחדר מצויד בקומקום והם אומרים "אם לכל אחד יהיה רדיו - הקיבוץ יתפרק". כמה שנים אחרי זה, בחדר עם קומקום ורדיו, הם אומרים אותו דבר לגבי מקרר וכן הלאה. הרעיון היה, כמובן, ללעוג לאפשרות שזה יפגע בחוסנו של הקיבוץ; הנה, עברו השנים ויש קומקום ומקרר ורדיו ושום דבר לא קרה. כמובן, היום הלעג הזה נראה נלעג בעצמו - עברו עוד כמה שנים ודווקא די הרבה קרה בקיבוץ (יש שיגידו לשעבר) הזה.
|
|