|
אני מסכים עם הפסקה הראשונה, אבל נדמה לי שירון טוען שאין דבר כזה "צדק", רק נארטיב שאפשר לבחור באופן תועלתני לגמרי.
בענייו ההתנתקות וכולי, אני חושש שהבעיה שלנו קצת אחרת. כל מדיניות שממשל מסוים מתחיל בה ממשיכה גם כאשר הממשל מתחלף. אני מניח ששרון היה מגיב אחרת לקסאמים ועליית החמאס מאשר אולמרט וזה שנתניהו "הימני" צריך להתמודד באו"ם עם התוצאות המדיניות של פעולה של "המתונים" אולמרט לבני וברק זאת אירוניה טהורה1. במילים אחרות, ממשלות מתכננות מדיניות כאילו שהן תשלוטנה לנצח, בעוד שבפועל יש להן בקושי שלוש שנים.
1יש לי גם תחושה שאוסלו היה נראה אחרת אם בתקופת הפיגועים הגדולה שלאחריה רבין היה ממשיך כרוה"מ. היוקרה של רבין היתה מרשה לו להעמיד את ערפאת במקומו, אבל זאת כבר ספקולציה עבשה, ואולי אופטימית מדי.
|
|