 |
אני מרגיש קצת לא נוח לפרט כל כך הרבה בנושא, אבל ניחא.
אפידורל, קיבלמו דף הסבר מפורט עם הקליטה בחדר הלידה, הקראתי אותו לזוגתי שתחיה והיא החליטה (והודיעה למיילדת) שבינתיים אין צורך.
אחרי 5-6 שעות בחדר הלידה (רוב הזמן בלי מוניטור, פעמיים נעשה ניטור של כ-20 דקות) הבדיקה הראתה שאין שינוי במצב הפתיחה או במיקום ראש התינוק. המיילדת הסבירה שלדעתה, הסיבה היא כיס של מי שפיר שנמצא מתחת לראש התינוק ומונע ממנו להפעיל לחץ על צוואר הרחם. היא אמרה שמנסיונה, הלידה לא תתקדם עד שתהיה ירידת מים, טבעית או כתוצאה מפקיעה יזומה, וההחלטה אם להמתין או לפקוע היא של היולדת. היא גם ציינה שבמקרה של ירידת מים צריך להתחבר למוניטור כל הזמן, כי יש סכנה של לחץ מצד העובר על חבל הטבור עד כדי פגיעה באספקת הדם.
אשתי החליטה להמתין ולהמשיך בשיטות שלה - עבודה על כדור, חליטות עלי פטל, עיסויים וכד'. אחרי כשעתיים נוספות ללא שינוי במצב היא ביקשה מהמיילדת לבצע פקיעה של מי השפיר. למרות שהמיילדת ציינה שהלידה תתקדם עכשיו מהר יותר, אחרי התקדמות מסויימת הצירים פתאום נחלשו. אחרי קצת יותר משעה, אשתי התיעצה עם המיילדת שהמליצה לה על שימוש בפיטוצין, הסבירה שהוא מחזק את הצירים ושהוא מחייב חיבור לערוי ועשוי לגרום לכאבים חזקים. אשתי הסכימה וקיבלה מינון מאוד נמוך (אני לא זוכר את המספרים) שלא השפיע בכלל ורק אחרי מנה נוספת הצירים התחזקו והלידה הסתיימה בהצלחה.
להערכתי, אי התערבות היתה מאריכה את הלידה באופן ניכר, מביאה להתשה של היולדת אולי עד למצב של לידת מכשירים במצב של תשישות וחוסר יכולת ללחוץ, או לחילופין מצריכה שימוש באפידורל על יתרונותיו וחסרונותיו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש