בתשובה ליהונתן אורן, 21/09/09 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים איתך לגבי הסגנון. אבל אתה ומיכאל הנדלזלץ עושים לעצמכם חיים קלים – אתם מבקרים את הצורה מבלי לקרוא את התוכן – ולא שעל התוכן אין מה לבקר. לגבי שאלתך, לדעתי כל מי שיכול לשרת בצבא, צריך לבחור בין שתי אופציות – שירות צבאי או שירות לאומי. לכן, חולי נפש, אנשים עם הפרעות אישיות קשות וחולים כרוניים המרותקים למיטותיהם – לא כלולים, אלא אם כן הם רוצים להתנדב. אנשים ממשפחות מצוקה קשות או בעיות חמורות בבית – כן, אבל עבורם קיימת (או נדרשת הקמה של) מערכת ת"ש כוללת, המספקת מלגת קיום נאה (אם דרושה, למשל מפרנס ראשי), עזרה מקצועית (השלמת בגרויות, ייעוץ פסיכולוגי), תמיכה כללית ותנאי שירות גמישים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצאתי בראיון איזה רעיון חדש שלא מצוי בשמאל הציוני היום. אם אתה נזכר בכזה, אודה לך אם תוכל להפנות אותי אליו. אגב, אני אפילו לא יודע מה זה בדיוק ''פוסט ציוני''. אני יודע מה נחשב בעבר לכתיבה היסטורית פוסט ציונית (היום הגבולות קצת הטשטשו) אבל כותבים אותה גם היסטוריונים ציונים. חוץ מחרדים וערבים, שזה עניין פוליטי, וחוץ מסרבני מצפון, שהם מיעוט שבמיעוט ומשלמים על סירובם מחיר, הצבא היום משחרר אנשים על בסיס אי-כשירות. יכול להיות שצריך להקשיח את הקריטריונים לשחרור. אני לא יודע. בקיצור, אני לא מבין בדיוק על מי הם מדברים. אם יש להם בעיה עם הגדרת האי-כשירות שדרכה משתחררים, שיפנו את תלונותיהם לצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה שהצבא משחרר אנשים על ימין ועל שמאל עקב חוסר כשירות או חוסר רצון של המתגייסים הפוטנציאליים להתגייס. אבל לדעתי כל אדם שלא משרת מצבא מרצונו שלו או מרצון הצבא, צריך לשרת שירות לאומי. מעבר לכך, אם כרגע לצבא זכות הבחירה אם אדם פלוני ישרת בצבא או ישרת בשירות לאומי היא בחירה של הצבא, לדעתי הבחירה הראשונה צריכה להיות של האדם עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים אלה יש מי שמנסה להפיח רוח חיים ב"מניפסט," שכעת מכונה "הספרון הכחול", ולהעלות אותו לדיון מחודש, כאילו שלא היה די בסבב הקודם. "ובאופן מעשי: לקראת יום העצמאות יופצו בצומת ספרים עותקים של הספר הכחול של אלדד יניב ושמוליק הספרי, במארז יחד עם דגל ישראל מגנטי לאוטו - שניהם יחד בשקל אחד. אפשר ללכת לחנויות ולעודד אנשים לקנות, ואפשר לרכוש בשלושים שקל שלושים עותקים ולתת לחברים שאתם חושבים שיהיה להם עניין בזה" (מהבלוג של גדי טאוב1). יהודים טובים! שקל לאומו, קאפו ופלצן! פשוט גמרתי הכסף על חזיר ביום כיפור, על שרימפס ביום חול, על אספרסו, על מה לא בעצם. לפחות היו כותבים סיקוול - מעדנים קצת את הגועל-נפש. אולי אז אפשר היה להגיב, כי בסגנון הזה יש תוכן, וממנו עולה ניחוח שוביניסטי עז, מהזן שמחייב התעלמות מוחלטת מהדברים גופם. ואולם יש מי שחושב אחרת (להם מותר, כנראה הם לא אוהבים אספרסו): "זאת התארגנות חדשה ומי שמצטרף יכול להשפיע על איך היא תיראה. אז גם למי שיש לו כל מיני השגות על הספרון הכחול - לי למשל יש די הרבה - יש מקום. תבואו תווכחו ותשכנעו" (שם). בשנה-שנתיים האחרונות למדתי עד כמה אני רחוק מטווח הדעות שבין טאוב ליחימוביץ'2, ועל כך אני מודה להם. בכל זאת, אני עדיין תוהה ובוהה בפניהם כשהם רואים סתימת פיות ואומרים פתח לדיאלוג. כבר עדיף להיאנח. ____________________ 1. כאן: http://www.gaditaub.com/hblog/?p=575 2. וכך היא אמרה בעניי הראיון שיהונתן קישר אליו: "לפני פרסום המסמך פורסם ראיון עם יניב ועם הספרי בהארץ. הדברים היו בהחלט לרוחי. עד שהגעתי לדברי השבח של השניים על חיים רמון, שם אומר הספרי בהקשר להרשעתו של רמון במעשה מגונה: "...מתלפפת עליך חתיכה בת 18, בלונדינית, ודוחפת לך את הלשון. צריך להיות עשוי מפלדה לעמוד בזה..." השניים איבדו אותי ברגע שהגעתי לשורה הזאת. אבל כיוון שכן מדובר במסמך מעניין, וכייוון שהספרי עשה יותר מדבר או שניים חשובים ויפים בחייו, לא עשיתי 'ברוגז' אלא כתבתי לו מייל שאלה עיקריו (...)". המשך הדברים כאן: http://www.shelly.org.il/node/2722 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |