|
||||
|
||||
ז"א שכשרוזה פארקס ניסתה לשבת במושב של לבנים ולא נתנו לה זו לא היתה סגרגציה?! קצת שכיתבת את המושגים. סגרגציה היא הפרדה בין שתי קבוצות. אפליה היא העדפה של קבוצה אחת על פני השניה. פעמים רבות, הפרדה בין הקבוצות היא גם העדפה של קבוצה אחת על פני השניה, ולכן הרבה מהסגרגציות הן גם אפליות, אבל בוודאי שלא כל האפליות הן סגרגציות וקיימות סגרגציות שאינן אפליות (ההפרדה בין תושבי קנדה לתושבי ארצות הברית לא מפלה ביניהם) במילים אחרות, שהבנים הולכים לשיעור נגרות והבנות למלאכת בית וכל בת שרוצה להתקבל לנגרות לא מאפשרים לה, זו סגרגציה. |
|
||||
|
||||
*כ*שהבנים... |
|
||||
|
||||
שכ"ג? |
|
||||
|
||||
לדעתי דווקא לא. הפסוקית אינה מציינת זמן, אלא מצב עניינים מסוים, ואחר כך אומרים על מצב העניינים הזה "זו אפליה". לא בטוח שזו הדרך הכי אלגנטית לתחבר את המשפט, אבל היא קצת עדיפה על "כש...". נסה להפוך את סדר המשפט: "זו אפליה שהבנים הולכים...", לעומת "זו אפליה כשהבנים הולכים". |
|
||||
|
||||
יש גם סגרגציה מרצון. לכן הכנסתי את גורם הרצון (אני קוראת לו "הסירוב לעירוב" אבל זו רק אני) כמצביע על אפליה. בכל מקרה, זה לא כלל מחייב, סתם השתעשעתי בהגדרה. לגבי המילה השלישית בשורה האחרונה: איפה שכ"ג? |
|
||||
|
||||
אה, הקדימו אותי ב תגובה 524641 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |