בתשובה לאיתי כ., 25/08/09 22:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שלאחר דורות בהם נסמכו המוסר האנושי והמוסדות הקשורים בו על תוקף עליון (לכאורה) ועל מסורות עתיקות, לקח זמן עד שהתגבשו כללים חדשים עמם ניתן לחיות. בינתיים התפרצו כל שדי השאול האנושי מרבצם הקודם תחת שכבות המוסר הישן. כדברי היינה: "אם יבוא יום וינצח השטן, הפנתאיזם החוטא-ומחטיא – ישמרונו ממנו כל קדושי הברית הישנה והחדשה והקוראן גם יחד!"* ואכן, ברווח שבין העולם הישן לדמוקרטיה הליברלית הכו במין האנושי תנועות נטולות אל בקצב הרג אליו לא התקרבה שום אידאולוגיה דתית עד אז ולאחר מכן. ----------------------------------------------------------------------------------------------------- * מתוך "היינה: החיים הכפולים" מאת יגאל לוסין |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, איזו תגובה! שנינו לא חוזי עתידות. אבל אני מקווה מאוד שאתה צודק ובטוח לחלוטין שאתה טועה. ההיסטוריה לא נגמרה בדמוקרטיה הליברלית. היא רק הבזק, עפעוף קצר, מורטוריום במאבקים בין בעלי-הכוח. טבע האדם לא השתנה, ויצורים שמסוגלים להוציא מתוכם את גרמניה הנאצית ואת כל השואות שהתרחשו מאז, לא הולכים לחיות לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הסבר פשוט יותר: נדרשה התקדמות טכנולוגית די רצינית כדי שאידאולוגיה מהפכנית תוכל להיות מתורגמת כ"כ מהר וביעילות כה רבה להרג המוני. הרג המוני בשם אידאולוגיות שונות היה גם היה בעבר, ובד"כ בשם דת זו או אחרת (מכיוון שזו היתה האידאולוגיה המקובלת). לדוגמה, כאשר אנשי התנועה הלאומית הפלסטינאית רצו לשלהב את המוני העם בשנות העשרים, הם תמיד השתמשו בתרוצים דתיים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. הסבר פשוט יותר למה? באיזה מובן מה שאתה אומר עומד בסתירה לדבריי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אין זה משתמע מרוח הדברים, אני מסכים שטרם סיימנו את חציית קו התפר ועשויות עוד להיות ירידות - ועליות. הדברים בוודאי טרם קרו עבור סין, מדינות אפריקה, העולם הערבי, רוסיה ובנותיה ואחרים, שנמצאים עדיין מאחור. אצל חלקם הקו אף אינו נראה באופק. כל אלו, בעידוד גורמים "ליברליים" אנטי-דמוקרטיים במערב, צופנים חוסר יציבות לעצמם ולשאר העולם ומוסיפים על הקושי להעריך את הצפוי בעשרות השנים הקרובות. עדיין, למרות היומרנות שבכך, אני מעריך שהדמוקרטיה הליברלית, עם מינונים הולכים וגוברים של סוציאליזם, היא המצב הסופי. בעניין הציטוט: היינה התבטא כך באופן כללי יותר ולגבי המרקסיזם בפרט, אך ציטוט זה התייחס דווקא לגורל הצפוי ליהודים. לוסין מוסיף על הדברים: "לא ניטיב להעריך את נבואתו המדהימה הזו, שישים שנה לפני הרצל, מאה שנה לפני ליל הבדולח, אלא על רקע זמנה. היה זה עידן האופטימיזם. בני-האדם האמינו כי ההסטוריה נעה קדימה אל החופש, שוויון והתפייסות כללית."" לסיום: יצירה מופלאה: http://www.youtube.com/watch?v=zeoT66v4EHg . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאופטימיזם של עידן הנאורות היה על מה להסתמך. הם קשרו בין מדע, הצדקה וחברה. בתיאור וולגארי מצידי, הם חשבו שככל שככל שנגדיל את ידיעותנו המדעיות על העולם, וככל שנאמין רק במה שמוצדק להאמין בו, כך ההיסטוריה תתקדם מחושך לחופש, שוויון והתפייסות כללית. כשנוכל למצוא קריטריונים שכליים להאמנות שלנו, הדתות החשוכות יעברו מעולם ועימן הלאומנות וכל הגורמים הפרטיקולריים שיוצרים שנאה בין בני האדם. כשנעניק חינוך נכון ונמנע חינוך משחית נוכל להיפטר מהתסכול שמוליד את הרוע האנושי. וכשנדע יותר על המבנה החברתי נוכל לתכנן את החברה בצורה מתאימה למין האנושי כך שיהיה טוב לכולם. כל הקשרים הללו הוכחו ככושלים. אני לא טוען שצריך לוותר על רעיון הקידמה: אני חושב שצריך להחזיק בעקרונות הנאורות כ*אידיאל* או כ*משימה*. אבל מה גורם לך לחשוב שזאת באמת הדרך שבה הולכת ההיסטוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר ניקוי תיבת הדוא"ל נשארו בה הודעות על כמה תגובות עליהן רציתי להשיב, אך המענה עליהן נדחה עקב קוצר זמן, וכמעט שנשכח. במקרה זה, שוחחנו בנושא לאחר מכן, ובכ"ז: ראשית, באשר לתגובה 523870 למיטב היכרותי, ככל שאנו מתקרבים לזמננו, תיאור המציאות האנושית כאוסף של "מאבקים בין בעלי-הכוח" מתמעט מלמצות אותה. ניתן לראות זאת למן המהפכות הצרפתית והקומוניסטית ועד מהלכיהן של מדינות דמוקרטיות, הנשענים ואף נובעים מדעת הקהל (אלא אם אתה בקטע של "תודעה הכוזבת"). דעתי גם היא שלפחות במערב טבע האדם השתנה וממשיך להשתנות, כמעט מכל בחינה אפשרית. ניתן לראות זאת בכמעט כל נושא - תחביבים, תזונה, גידול ילדים ועוד...אך קודם כל (לטעמי המוסרי), ביחס ואף בתחושות האינסטינקטיביות כלפי נשים, בע"ח, בני כיתות דתיות אחרות ובאופן כללי בדאגה לחירותו או אף שיוויונו של האחר שלעיתים אף פגיעה קטנה בהם מקפיצה רבים מאיתנו ומביאה אותנו לדיבור ומעשה. זה כמעט שלא היה בעבר - לא רק המעשה והדיבור, אלא אף התחושה הבסיסית (ללא הוכחה, עד כמה שאני יכול לשפוט מן הידוע לי). שינוי זה בתחושה הינו לדידי שינוי בטבע האנושי. לגבי תגובה 523946 אני מסכים עם השגותיך על האופטימיזם של עידן הנאורות, אך לא זה מה שאני טוען. בעניין המגמה אני רק טוען את מה שמופיע בגרפים: בניגוד לגישות ראקציוניות מימין ומשמאל, בני האדם הולכים ונעשים יותר מוסריים - קודם כל ברגשותיהם ולאחר מכן במעשיהם. הבט על גרף החירות (אין לי קישור) - הדמוקרטיה וההומניזם הולכים ומתפשטים. האיכפתיות מן האחר, מן הסביבה, הסיוע לנכים וקשישים, המוני אירגוני הסיוע, מיליוני תורמים ומתנדבים הנוסעים לקצווי עולם כדי לנגב לפינגווין את האף או לשרת בבי"ח ומרכז קהילתי עבור רואנדים שנפגעו מרואנדים אחרים. ראשי מדינות מתכנסים כדי לתכנן כיצד לעזור למדינות נצרכות ועוד... אני חושב שהיה רק מעט מזה לפני מאה שנה, פחות מזה לפני 200 שנה וכמעט כלום לפני 300 שנה. אכן היו עליות מורדות בדרך ובוודאי עוד צפויים אחרים (עם יכולות טכנולוגיות משתבחות...) אך כבר לא מעט זמן שהמגמה הכללית נותרת בעינה. בשל כך - *בשל הרגשות החדשים שאני "רואה" ובשל מה שקורה בפועל לאורך זמן*, אני נוטה לחשוב שזהו כיוון ההיסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רואה את מה שאתה רואה. אבל אני רואה גם שזה מסוכן להסתמך על פרספקטיבה היסטורית צרה כל כך. ההנחה שתיקון העולם בדרך לתחנתו הסופית ושמכאן והלאה צפוייה לנו התקדמות אפיינה גם את התקופה אחרי המהפכה הצרפתית, גם את מהפכות הלאומיות, גם את המהפכה הקומוניסטית, גם את הזמן שאחרי מלחמת העולם הראשונה ואפילו את הסוציאל-דמוקרטיה אחרי מלחמת העולם השנייה. מיליוני אנשים שפועלים למען האנושות היו גם אז - מאורגנים, אידיאליסטים ומוכנים להקרבות למען החברה (מה זה בדיוק כל המהפכות הללו אם לא זה?). בנוגע לשינוי בטבעם ורגשותיהם של בני אדם, אני מגלה הרבה יותר ספקנות ממך. כרגע הסביבה החברתית מספקת כמה עשרות שנים של יציבות ושל רווחה כלכלית יחסית במערב. אני לא יודע מה יקרה לכל אותם מנגבי אפם של פינגווינים אם שוב תתרגש עלינו שואה חברתית מסוג כלשהו, כמו שמתרחשת כל כמה עשרות שנים בעידן המודרני. אני לא יודע גם אם חברה של מנגבי אפם של פינגווינים ישרדו במאבק מול חברות פונדמנטליסטיות. אני מקווה שאתה צודק, אבל לא ממש מאמין בזה. הרעיון של הנאורות סיפק *סיבה* לכך שהאנושות תתקדם: התקדמות מדעית תביא להתקדמות אנושית. הקישור הזה הוכח כמוטעה. עכשיו אפשר לדבר על "אמונה", "תקווה" או "חובה" שהאנושות הולכת ומתקדמת, אבל אין לנו ביסוס רציונאלי לרעיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שאפשר לקשור בין האכפתיות מן האחר המרוחק ומן הסביבה לבין השיפורים הטכנולוגיים שגם הפכו את הכרת האחר והמודעות לסביבה לאפשריים, וגם סיפקו לתושבי המדינות המפותחות שפע ופנאי שמאפשרים להם לעסוק בדברים האלה. לעומת זאת, הצד השני של אותו מטבע הוא הניכור כלפי הקרובים אליך - השכן בדלת ממול שאתה לא מכיר אותו (ובוודאי לא שותף לשמחתו וצערו) או בני משפחה שאתה פחות בקשר אתם. לשון אחרת - כלל לא ברור לי שאדם שתורם לסיוע לאומללים בהאיטי וללוחמים בציידי הלוויתנים של ארגון גרינפיס ובא לבקר את אביו הקשיש בבית האבות פעם בשבועיים עולה מוסרית על אדם מלפני מאתיים שנה שלא תרם לשום דבר מחוץ לקמ''ר בו הוא נולד (וגם לא היה תורם אילו היה לו ממה), אבל אביו הקשיש נסמך על שולחנו וטופל בביתו עד יומו האחרון - דבר שרובנו לא מעלים בדעתנו היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |