בתשובה לראובן, 03/09/09 12:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מזמן חפשתי את ההזדמנות לומר שבמדינה בה שר החוץ הוא ליברמן, ניטלת מאזרחיה הזכות להזדעזע בכל פעם שמישהו אומר נאצים ולזעוק בצרחות חדוה "גודויין". האלמוני הביא דוגמה המבליטה ומבהירה את כוונת המשתמש. אולי היה צריך להשלים עם ההסבר ע"פ אפלטון ותורת האידיאות המופיע כמה שורות קודם בויקיפדיה: ע"פ תורה זו, לכל סוג של עצמים יש אידיאה, הנמצאת בעולם האידיאות, וממנה שואבים העצמים את תכונותיהם. גישה זו היא מהותנית, מכיוון שלכל אובייקט יש מהות - זו המיוצגת על ידי האידיאה. אני מניח שהכותבת רצתה לומר שאבות העיר מאמינים שכל "אוכלוסיה לא אשכנזית" היא במהותה "אוכלוסיה חלשה". ואני הייתי אומר שגם הכותבת היא מהותנית לא קטנה שהרי היא מייצגת רשימה בשם "עיר לכולנו" כאשר ברור לחלוטין מהי המהות של ה"כולנו" שלה. ב. פמפלטים פוסט מודרניים אלו הנראים כשכפולים של מניפסטים א-לה אדוארד סעיד, מאוסים עליי כמעט כמו הצדקנות המתחטאת של גדעון לוי. להתפלמס ולהתווכח איתם נראה די דומה לויכוח עם מי האסלה. במקום להתחיל לברר ולשקול את הטענות, בא לך לקפוץ לסוף ולומר: הבנו, את לא כל כך אוהבת את העיר שלנו, את החברה שלנו ואת המדינה שלנו. אם להתעלם מההבלותות של שיכתוב הנאראטיב הציוני ו"מופע הצדעה גדול עם מוזיקה מזרחית קלאסית בפארק דרום", התיקון המוצע הוא צדק חלוקתי או בביטוי לא פוסט-מודרני - כספי העברה. האם יצירת סביבה אוהדת לצדק החלוקתי החדש אינה מחייבת הימנעות מגירוד בחתכים ובשסעים? מה קודם למה אצל המחברת, האיבה או התיקון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה עדיף שלא היית כותב את הדברים שכתבת. אתה כותב דברים שהם טעונים ומביעים כעס אבל אי אפשר להתייחס אליהם. מהם שכפולים משל מניפסטים א-לה אדוארד סעיד? למה אתה מתכוון בצדקנות המתחסדת של גדעון לוי? צדק חלוקתי חדש או אם אכתוב הגדרה שלי- חלוקה שונה במקצת, איננה כספי העברה. מדוע כתבתי שהיה עדיף שלא היית כותב חלק מהדברים? כי אני מסכים עם הסיפא שלך שאחרי כספי העברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי רוצה שכעסי ירדוף מישהו אל העולם הבא, כמו במקרה של אדוארד סעיד ז''ל. אני ממש מקווה שאני לא כועס על חומסקי, סעיד או גדעון לוי. יש דברים שאיני מסכים איתם ונראים לי שגויים, לא נכונים או לא חכמים. מדוע אסור לי לומר זאת מבלי שאחשד בניהול ואנדטה אישית כנגד מי מהם. הכעס כלפי מישהו כמו גדעון לוי נראה לי מעשה אוילי במיוחד, משום שנראה לי שמטרתו של לוי היא להכעיס ולהנגיד כדי לבדל לעצמו מעמד של נביא ומוכיח בשער. הנח לי לבקר ולהשמיץ (במידה) את מי שאני חולק עליו ופטור אותי מן החשד בכעס אוטומטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי גדעון לוי הוא מהקולות הבודדים שייזכרו כאן בעתיד כקולות הגונים והומניסטיים כשתבוא שעת חשבון הנפש, אם תבוא. לוי הוא מהעיתונאים האמיצים הבודדים שעדיין לא התקרנפו, ושמדווחים על הנעשה באזור הדמדומים שלנו. אני מניח מתגובתך שאתה בסך הכל מרוצה ממה שקורה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש לא. אני רק סבור שהמעש הקונסטרוקטיבי הוא לחפש דרכים כיצד לתקן ולשפר את המצב ולא להסתפק בהכאה חד-צדדית על חזה הזולת. צריך לחפש את הדרך להסיר את מחסומי צה''ל מדרכי יהודה ושומרון ולא להסתפק במיחזור העוולות המתוכננות והמזדמנות שמבצעים חיילי המחסומים. הגאולה צפונה בהבנה שחיילי המחסומים הם אסירי המחסום בדיוק כמו ואף יותר מעוברי הדרך הפלשתינאים. הנאראטיב של לוי לפיו מדובר בסיפור נבלה חד-צדדי, אינו מוביל לשום מקום מלבד קצת רייטינג למספרו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |