|
הנקודה היא שאין להפלות. לא יהודים ולא ערבים. ובתנאים לא אידיאליים - כמו שהם תמיד - צריך לפעול למזעור האפליה.
אני לא חושב שכדאי להתווכח כאן על כמה חיילים הצבא צריך. אני לא יודע אפילו איך להעריך את זה ולאיזה תסריטים הצבא צריך להיערך. לכן, לפחות לצורך הדיון כאן, אני משאיר את קביעת המספר הזה לנבחרי הציבור.
אם את מספר החיילים שנקבע אפשר לשכור בכסף, או באידיאולוגיה, ולא צריך לכפות שירות צבאי על איש, אז אני כמובן מעדיף שיעשו את זה ככה. במקרה כזה שירות בצבא יהיה כמו שירות כמורה במשרד החינוך, למשל. חלק עושים זאת בשביל המשכורת, חלק רואים בזה שליחות, וחלק גם זה וגם זה. מה שברור הוא שאיש לא כופה על איש להיות מורה, או רופא, ובתנאים אידיאליים עדיף היה שאיש לא יכפה על איש להיות חייל.
אבל מדינה נאורה והוגנת לא יכולה לכפות שירות מסוים רק על ציבור (אתני/דתי/לאומי) מסוים. ממש כשם שלא ייתכן שהיא תגבה מיסים על בסיס אתני - כמו 30% מס מיהודים ו-15% מס מערבים (ובטח לא לנמק זאת בתואנה שלא צריך יותר). בגלל ש"המוסדות" הגיעו למסקנה שצריך לכפות שירות צבאי, הנקודה שלי היא שיש לכפות שירות (התאם ליכולות ולמגבלות האישיות) על כוווווולם.
אגב, אני לא מבין מה ההבדל הגדול בין עדיפות לחילים משוחררים בקבלה לאוניברסיטה לבין עדיפות לחילים משוחררים במשרות ממשלתיות לבין חסימת קורס צוערים למי שלא שירת. כולם אפליות די מגעילות. אבל לדעתי הן בטלות בשישים לעומת האפליה שאותי הכריחו לשרת 3 שנים (אפילו נניח בתשלום) בעבודה שאני מתעב, בעוד שלשכן שלי נתנו לעשות מה שבא לו בכל אחת משנות חייו.
ולבסוף, את העובדה שהמגוייסים (צבאי/אזרחי) לא מנוצלים ביעילות יש לתקן. שישחררו את כולם או שישפרו את מערכת השירות. למשל, המדינה יכולה להחליף בהם את העובדים התילאנדים ולגבות עבור עבודתם תשלום בשוק הפרטי - ככה היא תוכל לשכור יותר אנשי קבע ואולי לקצר את שירות החובה לכווווולם, באופן שווה.
|
|