בתשובה להאייל האלמוני, 25/08/09 12:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין לא הבנתי, אבל נדמה לי שאתה מרמז לאפשרות שהקב"ה צייד כל אחד ואחת מאיתנו ב-2.6 ק"ג פחד בדיוק, והשאלה היא רק איך אנו מחלקים, איש-איש ואישה-אישה, את מכסת ה-2.6 ק"ג פחד שלנו - גברים מחלקים אותה ל-6 חלקים שווים בעוד שנשים מחלקות אותה ל-7. לא יודעת, הסידור הזה לא נשמע לי כל כך. לפני כמה שנים רואיין בתוכנית Sixty Minutes סופר (ניו זילנדי, נדמה לי) שהיה חולה במשך מספר שנים במחלת דם מקצרת חיים, ובנוסף על כך אובחן אצלו זמן קצר לפני הכנת התוכנית גם סרטן מסוג אלים וקטלני. הפחד, כך סיפר, הוא "אורח קבוע", אצלו, והוא התרגל לחיות ולתפקד איתו תחת סדרת מגבלות מסויימות ובעזרת תרופות - עד להופעת הסרטן. מאז הסרטן הוא פוחד הרבה יותר, חדל לגמרי לישון בלילות, נזקק לכדורי שינה, לכדורי הרגעה חזקים מאלו שנטל מקודם, לטיפול נפשי אינטנסיבי יותר ולעוד כל מיני מרעין בישין שאינני זוכרת במדוייק. לפני כמה שנים היה בטלויזיה משדר מעניין על דרי הכפרים למרגלותיו של הר געש באמריקה התיכונה. מה אני אגיד לך, הם פוחדים, הם פוחדים מאוד. כל הזמן. הם פוחדים מן הדברים ששאר בני האדם פוחדים מהם, והנשים שבהם פוחדות, קרוב לודאי, מדברים שיש לנשים מה לפחוד מהם, יותר מגברים - ובנוסף על כל זה, כולם פוחדים מהתפרצות געשית כבדה (התפרצויות קלות יש שם, נדמה לי, בכל כמה זמן). לשאלה מדוע אינם עוברים לגור במקומות אחרים הם ענו את מה שניתן היה לראות גם ללא התשובה המילולית - מדובר באנשים עניים, עלובי חיים, שידם אינה משגת מגורים במקומות אחרים. נדמה לי שגם במקרה של הסופר החולה וגם במקרה של תושבי הכפרים ההם, סידר הקב"ה, שבשיטות הייצור שלו אינני מבינה דבר וחצי דבר - מכסה גדולה יותר של פחד בעבור כל איש ואיש. סביר להניח שכך הדבר גם כשמדובר ביחס גברים-נשים - אם איננו מדברים על דייגים אמריקאים (?) הזכורים מסמיילי האבוד אלא על אנשים בעלי מקצועות רגילים וממוצעים החיים חיים רגילים וממוצעים - לנשים יש גורם פחד נוסף והן מפחדות בהתאם (חלק מהן נוקטות אמצעי זהירות אישיים - מדירות רגליהן ממקומות מסויימים, לדוגמה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני אומר משהו הרבה יותר פשוט. הפחד הוא לא תחושה רציונלית, גם אם הסיכוי של נהג במכונית למות גדול מזה של נוסע במטוס, רוב האנשים מפחדים יותר לטוס במטוס מאשר לנהוג באוטו. באותו אופן, גם אם הסיכוי שלך להפגע ברחוב חשוך בלילה גדול מהסיכוי שלי, זה לא אומר בהכרח שאת יותר פוחדת ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשהו הזה הוא לא פשוט, אם כי אולי הוא פשטני קצת יתר על המידה. הפחד הוא תחושה רציונלית במקרים מסויימים ובמקרים אחרים לא. בפסיכולוגיה, כאשר מדובר על תחושת פחד לא רציונלית במוגזם, היא מוגדרת בד"כ כ"חרדה" (anxiety), ויש לה מספר מאפיינים מוכרים, שהבולט שביניהם הוא הקשר הרופף שלה עם תנאי המציאות. בקצרה - אם אני יושבת כאן, בדירתי הבטוחה שבגבעתיים, ורועדת מפחד מנמרים - הפחד שלי אינו רציונלי. פחדו של יוסי גינסברג 1, ישראלי כמוני, נולד במרכז הארץ כמוני ובערך בן דורי - מן הנמר שהתקרב אליו מאוד, בג'ונגל הדרום אמריקאי - היה, לעומת זאת, פחד רציונלי יותר, כך נראה. לשם הבהרת הנקודה, אם בא לך - עיין נא בתגובה 522110 וספר לי מה אתה חושב. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת מתבלבלת. חרדה זה כשהפחד הוא מוגזם ומסיבות לא רציונליות. אבל כמות הפחד היא אף פעם לא רציונלית. אדם לא מפחד יותר בגלל שהמצב מסוכן יותר, ובטח שלא באופן פרופורציונלי לכמות הסיכון. יש מצבים מאד מסוכנים בהם אנשים בכלל לא מפחדים, ויש מצבים לא מסוכנים בהם אנשים מאד מפחדים. תחשבי רגע על סרט אימה (סיכון כמעט אפסי, פחד כמעת מקסימלי) לעומת נסיעה ברכב (סיכון אדיר, פחד כמעט אפסי). ולגבי 522110, אני חושב שאת טועה. הסכנה של תקיפה מינית במצב כזה הוא כמעט אפסי. המצב של תקיפה אלימה סביר יותר, אבל אז האישה לא צריכה לפחד בגלל שהיא אישה, אלא בגלל שהיא חלשה. לא הייתי רוצה להתקע שבוע עם 6 מתאגרפות עצבניות, גם אם אין סיכוי שהם יתקפו אותי מינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נשים חזקות פיזית יכולות להיאנס. יש איזה גורם משתק שמופיע במפגש עם תוקף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |