 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מיותר, אני חושב שיש הסכמה והבנה, שהשימוש במאמין בשגרת הדיבור ומאמין דתי אנם זהים, מקובלת על כולם, גלשתי לזה בעקבות האמירה המרגיזה על ה''אתאיזם כסוג של אמונה'' אמירה שבד''כ באה מהכיוון הדתי ומחלקת את העולם למאמינים אמיתיים ולמאמינים שלא מודעים (תינוקות שנישבו). זאב בכלר ב''הפילוסופיה של המדע'' מחלק את האנושות לאפלטוניסטים ואריסטוליאנים, או אידיאליסטים וככיסטים, אולי זה יכול לפתור את הבעיה הסמנטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני אוהב להכעיס אתאיסטים עם האמירה הזו :-). זה בעיקר היה משעשע עם אחד הקולגות שלי לשעבר, אנגלי "אסלי", אתאיסט פאנט, ומעריץ דוקינס מושבע. בחור כארז בסה"כ למרות כל מגרעותיו.. אני לא מוכן עדיין לוותר על השימוש במילה "מאמין" בהקשר הזה. אני הייתי רוצה לגאול את המילה "מאמין" מהקונוטציות הדתיות שנדבקו אליה. אמונה, בהגדרה הבסיסית ביותר, היא הדעה שדבר כלשהו, שאין לו הוכחה מוחלטת, הוא נכון או קיים. המשמעות שאתה מייחס למילה "מאמין" שייכת למעשה לצירוף המילים "אמונה דתית". אני לא טוען שאין שום הבדל בין אתאיסטים לדתיים. אני טוען שכקבוצה, גם האתאיסטים יכולים לחטוא בסופו של דבר באמונה יוקדת שמובילה לחוסר סובלנות. העובדה שאין מדובר באמונה דתית לא גורעת מכך. אבל המסקנה שאני מסיק מכל זה היא ש"אמונה לא דתית" אינה טובה יותר מאמונה דתית באופן אינהרנטי. כמו כל הכללה לגבי קבוצה כלשהי, גם ההכללה הזאת אינה גוררת בהרכח שום מסקנה לגבי אתאיסט זה או אחר. ולכן אין צורך לקחת אותה באופן אישי ולהתרעם. מעבר לכך אתאיסטים כקבוצה הם קבוצה מאוד הטרוגנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אדם יכול להחזיק בעת ובעונה אחת בכמה דעות סותרות לכאורה, כמו אתאיסט מעשי, אגנוסטיקן תאורטי ודאיסט מטאפיזי שמתחבר חזרה לרובד המעשי דרך הפסיכולוגיה היונגיאנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הקביעה הזו אבל לא מצליח להבין איך היא מתקשרת לתגובה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה היית האחרון בפתיל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |