 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שההגדרות הללו הן לא-סטנדרטיות במידה רבה (נניח, דוקינס ב"אשליית האל" שלו מכניס תחת "אתאיזם" הרבה יותר מכך), אז לא מקובל, למרות השימוש שלך בשם המפורש. כמובן שזה אומר שאנחנו פשוט מסכימים לא להסכים. מה שעדיין לא ברור לי הוא למה אתה סבור שהשאלה "לא רלוונטית". אם קיים אל שמשמיד ערים שמרגיזות אותו ושורף אותנו בגיהנום אם אנחנו לא מצייתים אבל יתן לנו חיי נצח של כיף שמיימי אם כן - אז כנראה שאנחנו רוצים לציית. לכן השאלה אם קיים כזה אל מאוד רלוונטית לחיים שלנו; זו פשוט התשובה ("מאוד לא סביר שקיים") שהופכת את האל הזה עצמו ללא רלוונטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"סטנדרטיות" אתה מתכוון למה שכתוב בוויקיפדיה, או ההגדרות שדוקינס קובע בספריו (דוקינס אגב הוא נביא הזעם של הזרם הפאנטי בדת האתאיזם), אז כן, ההגדרות שהצגתי אכן אינן סטנדרטיות. נכון, לסבירות יש קשר לרלוונטיות. אבל ניתן להסכים שמידת הסבירות שקיים אל ש"שמשמיד ערים שמרגיזות אותו ושורף אותנו בגיהנום אם אנחנו לא מצייתים אבל יתן לנו חיי נצח של כיף שמיימי אם כן" היא נמוכה, מבלי לקבוע בהכרח שאותה מידת סבירות תקפה לגבי כל אל שהוא. יש לי שאלה אליך: בהינתן חברה רב-תרבותית, שבה תת-קבוצות שונות חולקות סגנון חיים וערכים דומים יחסית, אבל אמונה שונה בקיום או אי-קיום אל אחד או יותר. האם אתה חושב שהתשובה לשאלה ההיא רלוונטית לצורך קיומה התקין ושגשוגה של חברה כזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור פאנט לא ראיתי שהוא טוען שבודאות, אין אלוהים (ואצלך זה כרטיס הכניסה למועדון האתאיסטים) - אם אני זוכר נכון, הוא ממקם את עצמו יותר מוקדם בסקלה, ב''אני בטוח כמעט בודאות שאין אלוהים''. בנוגע לשאלתך האחרונה - בוודאי, אם הקבוצות הללו הורגות זו את זו או כופות משהו זו על זו בשם אותם אלים. אחרת זה שוב תלוי בסוג האלים - אם הם אלים שמשפיעים על המציאות או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נותן לדוקינס ניקוד בונוס על מידת חוסר הסובלנות שלו כלפי לא-אתאיסטים, ומכניס אותו בעקבות כך לקבוצת האתאיסטים :-). האמת שדוקינס הפך בעל כורחו למה שהוא, בעקבות הצקות חוזרות ונשנות מצד אנשים דתיים, ומהבחינה הזאת קשה להאשים אותו. אני מגדיר אותו כנביא הזעם של האתאיסטים הפאנטים בגלל האופי של קהל המעריצים שלו (אתאיסטים פאנטים). ___________________ בסדר. עכשיו בוא נחדד קצת את האיפיון של אותה חברה רב-תרבותית, שנקרא לה לצורך העניין M. נניח שב-M, תת-הקבוצות לא הורגות זו את זו או כופות משהו זו על זו בשם אותם אלים (והדבר נובע בעיקר מהמאפיין הראשון של M שהצגתי קודם: מידת הקרבה הרעיונית והערכית של תתי-הקבוצות). האם השאלה ההיא רלוונטית לצורך קיומה התקין של M? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך הפכה למסובכת מדי בשבילי כי היא גולשת לסוציולוגיה. בכל מקרה, לא חשבתי שאנחנו עוסקים בשאלה ''האם השאלה רלוונטית לצורך הקיום התקין של חברות מסויימות'' אלא האם היא רלוונטית לנו כבני אדם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סוציולוגיה? אנתרופולוגיה? מה בעצם מתאים כאן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורת הקבוצות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצפה לתשובה מוסמכת של מומחה לעניין, שהרי גם אני איני כזה. שנינו לעומת זאת צרכנים של רב-תרבותיות, ויכולים לחוות דעה ככאלו. אני לא רואה הבדל בין שתי השאלות שהצגת. כלומר אני רואה את הקיום התקין של חברה רב-תרבותית כדבר שרלוונטי עבורנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה השנייה שלי היא כללית יותר, ומניחה שיש עוד דברים שרלוונטיים לנו כבני אדם מלבד הקיום התקין של חברה רב-תרבותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת קצת התחמקות לא? לא טענתי שאין שום דבר אחר שרלוונטי לנו מלבד קיומה התקין של חברה רב-תרבותית. בסה"כ לקחתי את זה כדוגמא להמחיש באמצעותה את הטענה שלי לגבי הרלוונטיות והצורך לענות על השאלה ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני לא בטוח שאני מבין מה אתה מנסה לומר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |