בתשובה לאיציק ש., 18/08/09 5:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הזכרתי את הפלסטינאים בכלל, ולא בכדי. השאלה שאני מעלה כאן היא הדמוקרטיה בישראל ביחס לזו שבמדינות ערב הסובבות. להזכירך, על צ'אבס אמרת שהוא דמוקראט (באופן יחסי) בזכות הסביבה שבה הוא פועל, אמריקה הלטינית. עדיין לא הבנתי במה שונה היחס ישראל-מדינות ערב מהיחס ונצואלה-מדינות אמריקה הלטינית. קודם אמרת על הדרישות המוסריות: "מה שמשפיע הוא קבלתה כמדינה בעלת תרבות אירופאית". עכשיו נראה שאתה חוזר בך מהטענה הזו. יותר מזה, נראה שאת ישראל אתה מודד במדד מוחלט, בעוד שאת שאר מדינות העולם (או לפחות לונצואלה) אתה מודד יחסית לאזור בו הן שוכנות. לפיכך הדרא קושיא לדוכתא: מה ההבדל? (אני מפציר בך שוב: לצורך העניין, שכח מכך שאתה ישראלי. אני מכיר בכך שלאדם עשויות להיות דרישות גבוהות יותר מהקרובים אליו מאשר מהרחוקים, אבל בוא נשים את זה בצד לרגע.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא איציק, אבל הטענות שאתה מפנה אליו יכולות בהחלט להיות מופנות גם אלי. ונצואלה, עמה ומשטרה הם חלק מהסביבה הלטינו-אמריקאית. לא רק מהבחינה הגאוגרפית, אלא גם מהבחינה התרבותית, המנטלית, הפוליטית והחברתית. ישראל אמנם נמצאת גאוגרפית במזרח התיכון, אבל (למגינת לבם של השואפים להשתלב במרחב, ולרווחתם של אלו שבאו לבנות כאן וילה בג'ונגל) ישראל (עדיין?) איננה חלק מהמרחב המזרח תיכוני מהבחינה התרבותית, המנטלית, הפוליטית והחברתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. כל בר דעת יסכים שישראל היא אכן נטע זר, מכל הבחינות שהזכרת, השאלה היא האם בשל ההבדלים הללו יש לתבוע ממנה התנהגות "טובה" יותר מאשר משכנותיה. האם לדעתך הרמה המוסרית שיש לתבוע ממדינת ישראל צריכה להיות שונה מזו שיש לתבוע ממדינות ערב? האם הרמה המוסרית שיש לתבוע מערבי או דרוזי משפרעם צריכה להיות שונה מזו שיש לתבוע מיהודי? האם ... מיהודי יוצא מרוקו ... מיהודי יוצא גרמניה? (הנחה סמויה: האידיאל המוסרי עצמו אינו יחסי בעיניך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...האם...יש לתבוע וגו"' מי תובע ממנה? השאלה היא מה ישראל תובעת מעצמה! את זה אפשר לבדוק לפי האידאולוגיה הציונית לדורותיה, הכרזת העצמאות, ספר החוקים והפסיקה, דעת הקהל (סקרים, בחירות), תכני ההסברה בחו"ל, מהות הקשרים עם יהדות התפוצות, קשרי המסחר עם ארצות שונות ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שתי שאלות. האחת האם ''יש לתבוע'' ו''יש לצפות'' הם היינו הך, והשניה היא מי התובע. לשאלה הראשונה התשובה שלי היא לא. התביעה היא השאיפה לאידיאל, הציפיה היא התפשרות עם המציאות. לשאלה השניה, כבר הוצאנו את עצמנו מהמשוואה (כלומר, אמרת שמקובל עליך דרישה עצמית מחמירה, אתה שואל לגבי צד שלישי). אז ממש כמו בדרישה העצמית, גם מהקרובים לנו, או מהדומים לנו, או מהחולקים אתנו אותה קבוצת התייחסות, אנחנו (או במקרה הזה ''הם'' - האירופאים) דורשים (או עשויים לדרוש, מבלי להחשד במשוא פנים) סטנדרטים גבוהים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ערבבתי קצת קודם, ואני לא בטוח שהבנתי נכון את ההגדרות שנתת כאן. "הציפיה היא התפשרות" - האם הציפיה כוללת הצגת דרישות אבל מניחה שלא כולן יתממשו, או שמא הכוונה פשוט לתחזית? "התביעה היא השאיפה לאידיאל" - האם התביעה היא הדרישה שאליה אתה מתייחס בחלק השני? לא לגמרי הסכמתי לדרישה עצמית מחמירה, רק היכרתי בכך שזו מציאות אפשרית. (רציתי לדון עם איציק בנפרד ממנה, ונכשלתי כישלון חרוץ, כפי שמראה תגובה 521030). ההרחבה מ"קרובים" ל"דומים" גם היא לא טריוויאלית. בנוסף, עדיין לא מצאתי אלו ממרכיבי הדמיון בין הישראלים והאירופאים הוא המרכיב דומיננטי בדרישה לסטנדרטים גבוהים יותר. "תרבות" לבדה היא תשובה כללית מדי; הלא הסטנדרטים עצמם הם חלק מרכזי בתרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה היא לאידיאל. כך צריך להיות. הצפיה היא דרישה מפוקחת. יש גבול גם לכמה אתה יכול ללחוץ. ברור לי שלא בהכרח הסכמת לדרישה עצמית מחמירה, הסכמת שהיא קיימת, ולכך התיחסתי. ונכון, הסטנדרטים עצמם הם חלק מרכזי בתרבות, ולכן ממי שמציג עצמו, ומתיימר להיות "בן תרבות1" דורשים לנהוג בהתאם לסטנדרטים שאותה תרבות מכתיבה. __ 1 מבלי להכנס להגדרות מה זה ובאיזה תרבות מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התביעה הלגיטימית היא מעצמך ומהמדינה שלך.אם מה שקורה לא מפריע לך ונראה לך אפילו מוצדק -ודאי שתכעס על מי שמבקר אותך -לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים. תכנה את המבקרים בעלי שנאה עצמית, יפי נפש וכד'. לגיטימי גם לבקר מדינות אחרות אם לדעתך נעשים שם מעשים שלא ייעשו. אם נתייחס לרצח שהיה בזמנו בשפרעם בזמנו והלינץ' בעקבותיו: חוסר היכולת והרצון של מערכת אכיפת החוק לאסור את הרוצחים, נובעת גם מהידיעה שהדבר יעורר מהומות. לא בגלל המהומות עצמן אלא בגלל שתהיה שם טענה חזקה של איפה ואיפה. הרי גלוי לכל עין שיש תחומים שלמים ששם החוק אינו מתפקד. את רוצחי המחתרת היהודית שחררו די מהר -היו שם רוצחים בכוונה תחילה. אכיפת החוק על יהודים בשטחים - נלעגת. לכן הרמה המוסרית מערבי או דרוזי צריכה להיות שווה מזו שתובעים מיהודי. השאלה היא מהי הרמה שדורשים מיהודי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נדמה לי שלא יכולנו לבחור שני נושאים פחות קשורים מאשר ישראל בסביבתה וצ'אבז בסביבתו. שנאת ישראל של צ'אבז היא עוד קו לדמותו של צ'אבז כדמגוג ופרובקאטור הבוחש בקדרות לא לו מתוך המניע הבלבדי של "עצבן את הגרינגוס". ב. הטיעון של איציק ש. על ה"יחסיות" של צ'אבז בסביבתו נראה לי תמוה. האם איציק ש. טוען שבנסיבות של אמריקה הלטינית אין מקום לדמוקרטיה הבורגנית המוכרת לנו אלא רק לרודנים פופולאריים שרצונם וכוונותיהם הטובות עדיפים על חופש הבחירה של ההמון? הבעייתיות של הדמוקרטיה באמריקה הלטינית נובעת מן המבנה החברתי-כלכלי שם. בקיצור יש שם פער גדול מדי בין מעמד בינוני קטן מדי להמון גדול עני מדי. האם דספוטיזם, "דמוקרטיה חד-מפלגתית" ו"דיקטטורה של הפרולטריון" הן התרופות המועדפות למחלה הזו? זה פשוט מצחיק איך תחת השמלה של "סוציאליזם של המאה ה-21" מסתירים את הבולשביזם הישן והמוכר. ג. גם הצד השני של המשוואה, ישראל ביחס לדמוקרטיות שמסביבה, צורם, דוקא בימים אלו, כאשר התוים הויימאריים של הדמוקרטיה הישראלים הולכים ובוקעים מבין החפרים של מחלצות הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו. ערעור הבטחון האישי, כנופיות של ערבים ויהודים עורכות פוגרומים בחוצות מכל הסוגים והמינים, כנופיות של גזענים יהודים וריאקציונרים דתיים מעוררות פרובוקציות במרחב הציבורי, שלטון החוק נע לכיוון של שלטון הניירת והאדווקטים, מפלגות גזעניות-לאומניות (ליברמן) וגזעניות-חברתיות (ש"ס) תופסות את מוקדי השלטון ושלטון המרכז הנסוג לשלטון וירטואלי במרחב התקשורתי במקום באמצעות מנגנון המדינה, אינם בבחינת דוגמה מזהרת של יתרונות הדמוקרטיה הבורגנית. כאשר התפוררות שלטונית ניצבת במרחק של משבר כלכלי רציני אחד, ישראל שהיתה דף בספר "מדוע דמוקרטיה", הופכת לדף בספר "מדוע לא דמוקרטיה". במצב כזה מוטב לנו שנחדל להשקיף בהתנשאות על שכנינו ונאמץ לנו את הסיסמה "הצנע לכת". בימים אלו הדמוקרטיה הישראלית אינה בבחינת המלצה מזהרת לשכננו הסובלים מבעיותיהם ומגבלותיהם שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-ב. אני מודה שהתחלתי את כל ההשוואה הזו כדי לעקוץ את איציק על ההנחה הגאוגרפית שהעניק לצ'אבס, ולנסות לערער אותה. נסחפתי להתמקדות יתר בישראל ובשכנותיה, אבל המטרה היתה להביא את איציק להכריז על ביטול ההנחות. ג. אני חושב שבהינתן תנאי הסביבה הגרועים, מצב הדמוקרטיה בתוך הקו הירוק טוב בהחלט. כוונתי בעיקר לכיבוש בן עשרות השנים, מדינ(ו)ת הטרור שטיפחה באזורי הכיבוש או הכיבוש לשעבר, והמיעוט הערבי הגדול הקשור בקשרי לאום דת ומשפחה לנכבשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העובדה שאתה מכנה את מה שאמרתי כ''הנחה לצ'אבס'' מראה שכנראה לא ניסחתי היטב את דברי ולכן לא הבנת אותם. אתה מייחס לי שיפוט ואני בסה''כ ניסיתי לנתח את הנסיבות של אמריקה הלאטינית שם נמצאת ונצואלה. דורון ניסח את הדברים הרבה יותר טוב ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה מרותק לתמונת חיוכו המשתנה של החתול ואינך שם לב כיצד ברקע החתול הופך לנמר טורף. הגרמני ברחוב בשנות הדמוקרטיה הויימארית הצביע להיטלר לא בגלל שצרפת, בריטניה או בריה"מ איימו על בטחונה הטריטוריאלי של גרמניה. הם עשו זאת בגלל אזלת היד של הרפובליקה מול ההשתוללות ברחובות של הפלנגות הנאציות והקומוניסטיות, בגלל האבטלה והאינפלציה ובגלל הרגשה כללית של שחיתות האליטות. בישראל של 2009 מפלגות סקטוריאליות ואנטי דמוקרטיות כמו ליברמן וש"ס הן גדולות יותר ממפלגת העבודה מייסדת הממלכתיות שלנו ואפילו תומכיה כמוני יכולים להבין מדוע. לזה יקרא מצב טוב בהחלט? אם הייתי איציק ש. הייתי אומר שספק אם הסכנה לדמוקרטיה בונצואלה היא חמורה יותר מן הסכנה אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שהמניע העיקרי של צ'אבס הוא לחזק את שלטונו בהתחשב באיבה העמוקה שקיימת כלפי ארה"ב באמריקה הלאטינית. ב. יש סתירות פנימיות במה שכתבת בקטע הזה ואי התייחסות למה שכתבתי. לא כתבתי שבנסיבות של אמריקה הלאטינית אין מקום לדמוקרטיה הבורגנית המוכרת; אתה טוען: "בקיצור יש שם פער גדול מדי בין מעמד בינוני קטן מדי להמון גדול עני מדי". המישטר שהיה לפני צ'אבס היה דמוקרטיה כשהדמוס הוא האוליגרכיה הקטנה. מבחינת רוב האוכלוסיה זה היה דספוטיזם . ה"דמוקרטיה האוליגרכית" היתה המישטר המועדף על התאגידים האמריקאים. ברגע שהשלטון היה מגלה סימנים של חוסר יכולת לשלוט, היו פונים לצבא שיקח את העניינים בידים עד יעבור זעם. בינתיים שלטונו של צ'אבס הוא שיפור גדול למרבית העם; מה יהיה הלאה? אתה אולי יודע - אני לא. עד שרוב העם לא יעלה מדרגה מעל סף הרעב בו היה נתון- אין מה לדבר על דמוקרטיה בורגנית.ההבדל בינינו-תקן אותי אם אני טועה -שאתה מתייחס למשטר הקודם כדמוקרטיה ואני מתייחס אליו כדספוטיזם. אתה מאיים שצ'אבס יביא את הדספוטיזם? אולי יביא אבל לפחות יותר מהעושר של ונצואלה יחלחל לעם . ג. מסכים איתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונצואלה לפני צ'אבז היתה דמוקרטית לא פחות ואולי יותר מאשר בימיו של הצ'יף הוגו. הטיעון שלך על הפיכות צבאיות מזכיר את את "אשרי יתום אני" של שלום עליכם, שכן הוגו צ'אבז לא רק שרד הפיכה צבאית כנגדו אלא גם יזם בעצמו אחת כזאת בראשית דרכו. גם הדמוקרטיות המערביות היו לפני 150 שנה משטרים שהופעלו ע"י ושרתו את המעמד הבינוני הגבוה שהרכיב את האליטה השלטונית. בסוף הדרך הן הפכו לחברה שכמעט כולה מעמד בינוני. לעומת זאת, השלטון הבולשביקי שביטל את הבלמים של הדמוקרטיה הבורגנית בשם האידיאל של חיסול האוליגרכיה ושיפור מצב הםרולטריון, סיים את דרכו כמשטר שכמעט כולו עניים מרודים הנשלטים ע"י אוליגרכיה נובורישית וקלפטוקראטית של פקידי מפלגה ממונים. לגבי צ'אבז אני בהחלט סקרן לראות להיכן תוביל דרכו. אני בהחלט משער השערות אבל איני מתימר לדעת את העתיד. אני פשוט לא מוכן להסתפק בהמלצות של צ'אבז כשונא ישראל ושונא ארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה עם העושר הרב ביותר באמריקה הלאטינית ועם עני מרוד לא יכולה להקרא דמוקרטיה. אין שום קשר לעובדה שצ'אבס יזם הפיכה צבאית ושרד הפיכה צבאית. צ'אבס לא היה יכול לבוא מדלת העם. גם קסטרו לא בא מדלת העם. אני מתייחס למדיניות שהוא מנהל ולא לגחמות התיאטרליות שלו. גם אינני מתייחס לשנאות ולאהבות שלו. כתבתי כבר שהשנאה לארה"ב היא כלי רב עוצמה באמריקה הלאטינית וצ'אבס משתמש בו. כשהוא רואה בארה"ב את האויב האולטימטיבי שלו -הוא אינו טועה. האמריקאים עושים כל דבר אפשרי שיערער את משטרו. קראת ודאי שבקונגרס קראו לחיסולו הפיסי. כשאני אומר "אמריקאים" אינני מתכוון דוקא לאובמה או הילרי קלינטון; המדיניות האמריקאית מבוצעת ברובה באופן אוטונומי על ידי המנגנון של ארה"ב שפרוס ברחבי העולם. הרבה פעמים מתבצעת מדיניות מסויימת שהוחלט עליה ורק כשקורות תקלות, הדבר מגיע לנשיא. ההפיכה בהונדוראס למשל, יתכן הופקה על ידי נציגי ארה"ב בשטח בלי ידיעת הנשיא. לא הייתי ממהר להשוות בין אירופה לבין אמריקה הלאטינית; ראשית, עדיין אין שם סוף הדרך. שנית, אם אתה רואה תהליך בו בעוד 100 שנה תהיה החברה של ונצואלה כולה מעמד בינוני אז זה יופי. השלטון הבולשביקי לא בא למדינה דמוקרטית וביטל את הבלמים הדמוקרטיים. השלטון הבולשביקי פעל במדינה בעלת מסורת אוטוריטרית ששלט בה הכואוס והשלטון התגלגל ברחוב. היה צריך רק לאסוף אותו. קראתי אמנם בספר הלימוד כשהייתי בתיכון-זיו ואטינגר- שהיתה דמוקרטיה ברוסיה ב-1917 . הספקתי להרגע ממאז. לא היתה דמוקרטיה ולא משהו הקרוב לזה- היתה אנארכיה מחלטת. השלטון הסובייטי החל את דרכו במדינה בה רוב העם עניים מרודים וללא בדל של מסורת דמוקרטית. ההשוואות שלך ממש לא לעניין. דיברת קודם על מעמד בינוני שהוא הבסיס לדמוקרטיה? היכן היה מעמד בינוני ברוסיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אמת. אבל פוליטקאי שפונה לטכניקות של הפחדה ושנאת הזר בגלל שיש איבה עממית עמוקה שהוא רוצה לנצל - הוא מסוכן. זה גם מחזיר אותנו לנושא הדיון המקורי: צ'אבס מנצל את האיבה לשחקני הגולף כדי לגרוף רווח פופוליסטי. כמו נאום "הם מ-פ-ח-ד-י-ם" של נתניהו או הקיבוצנקים עם בריכות השחייה של בגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה כתבת. לא ראיתי שמישהו כינה את בגין דיקטטור וקרא לחסל את נתניהו. הדמגוגיה והדיג במים עכורים הם פרקטיקות מאד מקובלות לצערי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא קראו לבגין פאשיסט. ב''ג, אאל''ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היה מישהו בכנסת שקרא לחסל את בגין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, לפני או אחרי שהוא ביצע את נסיון ההפיכה הצבאית הכושל שלו, או לפני או אחרי שהוא הלאים את נכסי הקיבוצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע איך לענות על השאלות הענייניות האלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון הפיכה צבאית של בגין? אתה מתכוון לאלטלנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. סתם רמזתי את דעתי על ההשוואה בין בגין לצ'אבז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |