|
יכול להיות שאסטרטגיית השמדה הדדית מרחפת בין תוכנית פעולה ובין סיטואציה שמתפתחת באופן ספונטני. המילה אסטרטגיה מרמזת שמדובר בתוכנית פעולה שנבחרת במודע לשם השגת יעדים מסוימים, ושהוצאתה לפועל דורשת נקיטת צעדים מסוימים (כמו פיתוח יכולת מכה שנייה). מצד שני, אפשר להעלות על הדעת שסיטואציה של השמדה הדדית תתפתח בלי שאף אחד מהצדדים יבחר בה במודע. בהנחה שזה ייתכן, יש מקום לשאול באילו נסיבות סיטואציה כזו מתפתחת באופן ספונטני. אם המדען החוקר עימותים יצליח לזהות את הנסיבות הללו, הוא יוכל לנסח חוק מתאים, לאמור: נסיבות כאלה וכאלה מביאות להתפתחות סיטואציה של השמדה הדדית. חוק כזה יהיה דומה במהותו לחוקי הכלכלה, אם כי ראוי לשים לב שהסיטואציות שמדע הכלכלה מתעניין בהן רלבנטיות כמעט לכל חברה אנושית (ולא רק לחברה שמתקיים בה שוק חופשי מפותח, כפי שניתן להבין מדבריך), בניגוד לסיטואציה של השמדה הדדית.
האם אתה טוען ברצינות שלדבר על מסחר מלפני המאה ה-18 זה אנכרוניזם? למה שימשו כל אותם מטבעות שמוצאים בחפירות ארכיאולוגיות רבות, לדעתך? ומה התרחש באותן דרכי מסחר מפורסמות כמו דרך המשי, לדבריך? אכן, מסחר התקיים מימים ימימה, וזה לגמרי לא אנכרוניסטי לדבר על מסחר מלפני המאה ה-18. גם לדבר על רעב מלפני המאה ה-18 זה לא אנכרוניסטי. אם הרומאים קבעו תקרת מחירים לחיטה, סימן שהורגש מחסור והייתה בעיה של רעב. אפשר להניח שאת השלכותיו ספגו הפלבאים ולא הפטריקים או הקיסר, כך שטענתך שבחברות קדומות או שהחברה כולה גוועה ברעב או שלא הייתה בעיה של רעב בכלל נראית מפוקפקת. מי בכלל טען שהמניעים לקביעת תקרת מחירים היו קשורים לשוק? מובן מאליו שהם לא היו קשורים לשוק, אלא לאמונה הנאיבית שאפשר לקבוע מחירים שרירותית בצו של השלטון בלי ששום דבר אחר (כמו ההיצע) יושפע מכך. הם גם היו קשורים לרצונו של השלטון לטעת בציבור תחושה ש"עושים משהו" - תופעה שמוכרת לנו היטב מניסיוננו אנו. כך או כך, הרומאים אולי לא חשבו במונחים של שוק, אך "הדינמיקה של שוק", כפי שאתה אוהב לקרוא לזה, פעלה גם אצלם ומשום כך הגבלת מחירי החיטה הביאה לצמצום ההיצע ולהחרפת בעיית הרעב. הרומאים לא הכירו את חוקי הכלכלה, אך הם פעלו עליהם בדיוק כפי שהם פועלים עלינו, ובמובן הזה הם ניסו לכופפם לשווא בדיוק כפי שאנחנו מנסים. לזכותם ייאמר שהם לא הכירו את חוקי הכלכלה ולכן לא הבינו שהם מנסים לכופפם לשווא. ומה ייאמר לזכותנו?
אין ספק שרוב האנשים לא רואים את המציאות כמוני - האחיזה שיש לרעיונות הסוציאליסטים בציבור מעידה על כך. האם זה אומר שהם צודקים ואני טועה? מה בעצם אתה מנסה להגיד? אני מציע, כמצע לדיון, להפריד בין השאלות שאתה כמדומה שואף אליהן - כיצד השוק החופשי התפתח, האם הוא בר קיימא מבחינה פוליטית וכו' - לבין השאלות שאני שואף אליהן - האם חירות כלכלית רצויה לאדם, מה התוצאות של התערבות ממשלתית וכו'. כרגע נדמה לי שאתה מלהטט בין שני סוגי השאלות - אתה יוצא נגד רעיון השוק החופשי עצמו, אך נאחז בנימוקים שרלבנטיים יותר לסוג השאלות האחר ("זה לא משכנע דורות שלמים של סופרים, משוררים, הוגים ואנשים פשוטים שחיו באותם זמנים").
|
|