בתשובה לאייל אלמוני, 30/07/09 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תמיד יכול להיות שמתוך כורח תיוולד המצאה שתשפר את המצב גם ביחס למה שהיה קודם. אבל זה לא טיעון רציני. כרגע עלינו לקבל שהמשמעות של התייקרות העבודה בתעשיית הבניין היא שתהיה פחות בנייה. עכשיו, אם ההתייקרות תנבע מכך שתעשיות אחרות מסוגלות להציע לאותם עובדים שכר גבוה יותר, זה מבורך, כי זה אומר שבמקום להשקיע משאבים בבנייה, המשאבים יושקעו באפיקים מועילים יותר. אבל אם ההתייקרות תנבע מחסמים מלאכותיים שהשלטון יציב, זה לא מבורך, כי זה אומר שבמקום להשקיע משאבים בבנייה, המשאבים יושקעו באפיקים מועילים פחות. >> לא אסון גדול העיוות הקטן הזה בכלכלה הוא לא אסון גדול, וגם העיוות הקטן ההוא לא אסון גדול, ולאט לאט, בלי שנשים לב, נמצא את עצמנו מפטירים כלאחר יד שהעוני והמסכנות הכלליים הם לא אסון גדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נלך קצת אחורה לטיול קטן. לפני 67 עבדו הרבה ישראלים כפועלי בניין ועבודות שחורות נוספות. השכר בבניין היה לא רע. לאחר מלחמת שת הימים החלו להביא פועלים מהשטחים ושברו את השכר הגבוה יחסית בבנין; היהודים נעלמו מהשטח. השלב הבא היה הבאת עובדים זרים והורדה נוספת בשכר (לא ניכנס לדיון לגבי האינטיפדה והשפעתה -הסכמה פיגועים-סגר). העניין הוא ששמה שאתה מכנה "שוק חופשי" איננו לגמרי חופשי ויוצר עיוותים לא קטנים ממה שאתה מכנה "עיוותים".העוני והמיסכנות הכללית אינם נוצרים רק על ידי הגבלת השוק ורגולציה. השוק "החופשי" יוצר עיוותים ועוני גדולים יותר. מדוע חופשי במרכאות? דיברנו על זה בדיונים הקודמים; הבאת עובדים זרים היא שוק חופשי? שים לב למה היא גורמת לאנשים ולא לאגרגטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי שאני נאלץ לומר לך את זה, אבל בעצם לא אמרת שום דבר. אילו טענת טענה קונקרטית כלשהי, הייתי שמח להתייחס אליה. אבל לא עשית את זה, רק כתבת שהשוק החופשי שלי יוצר עיוותים, בלי להסביר לאילו תופעות בדיוק אתה מתכוון. הדבר היחיד מתוך דבריך שאני מסוגל להתייחס אליו ברצינות הוא השאלה אם הבאת עובדים זרים היא שוק חופשי. ובכן, כמו כל מה שקורה אצלנו, לא מדובר בשוק חופשי פר אקסלנס. ייתכן בהחלט שההתערבויות של הממשלה וחברות כוח האדם מהוות קיפוח משווע של זכויות העובדים (ובעצם, למה רק של העובדים? גם של המעסיקים!). אבל מבחינה חשובה אחת השוק בכל זאת מתנהל בחופשיות - מהבחינה שהן לעובד והן למעסיק יש החופש לא להיכנס לעסקה, ולכן מתוך ששניהם בוחרים להיכנס אליה אנחנו לומדים שהיא משתלמת לשניהם. להתנהלות השוק בחופשיות מהבחינה הזאת יש כמה משמעויות. בין היתר היא רומזת שהעסקה משפרת את הקצאת המשאבים בשוק, ולכן מגדילה את הרווחה הכללית, לעומת מצב שבו היא אינה מתבצעת. שוב, זה לא אומר שהמצב תקין, אבל זה לפחות שומט את הקרקע מתחת לטענות שהעובדים הזרים תופסים לנו מקומות עבודה וכו'. זה גם מעיד שבין הברירות להניח למצב הקיים להימשך ולהפסיק להביא עובדים זרים כליל, הברירה הראשונה היא העדיפה, בוודאי למעסיקים הישראלים - אבל גם לעובדים הזרים. כמובן, זה לא אומר שהברירה הזאת טובה אבסולוטית - היא בהחלט לא, והצדק (כמו גם הבינה) תובע שקיפוח הזכויות ייפסק. אבל בינתיים אין טעם לגרש את העובדים הזרים ובכך להעניש אותם על עוולות שעושים להם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |