 |
כאשר אירוע מתרחש פעמים רבות ומביא לתוצאה מסויימת לרוב (כמעט תאונה שמסתיימת ללא נפגעים), לא מדובר בנס. כמעט כל מי שילדים קטנים בסביבתו יכול לתאר מקרים דוגמת הצניחה מהנדנדה שתיארת, שאחריהם הילד קם כאילו לא אירע דבר (אלא אם רצו אליו בהיסטריה, שאז כנראה פרץ בבכי) והמשיך להשתובב. אני אישית זוכר את אחי הקטן רץ לכביש ונדרס בגיל שנתיים ע"י מכונית שנסעה במהירות איטית-בינונית (~30 קמ"ש), מועף כמה מטרים באויר, מובהל לבית החולים וחוזר באותו יום הביתה כשמתברר שכלל לא נפגע (מלבד השריטות הרבות שנשרט כשנחת והתגלגל על הכביש ללא חולצה).
ילדים קטנים מסוגלים לעמוד ללא פגע בחבלות גופניות (הכמעט חנק שתיארת הוא כמובן שונה) שאם היו נגרמות לאדם בוגר היו מכניסות אותו לגבס לשבועות. מספיק להסתכל על תינוק שמתחיל ללכת (או טוב מכך- לרוץ) כדי להבחין בכך. הסיבה לכך להבנתי היא בעיקר פיזיקלית פשוטה- גוף בגודל ובמסה של ילד קטן צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להזיק לעצמו מאשר גוף בוגר 1. לכן ילדים יכולים להתנגש בקירות בשיא המהירות וליפול על הפרצוף ללא הרף, וכל עוד לא נפלו על משהו עם פינה חדה- כמעט תמיד האירוע יסתיים א.נ.א.נ (אין נזק, אין נפגעים). זה כמובן לא אומר שלא צריך להשגיח עליהם, כי האסון הפוטנציאלי חמור מספיק גם אם סיכוייו להתרחש קטנים בהרבה משנדמה לנו.
1 אולי הדבר נובע גם מרכות\\גמישות עצמותיהם של זאטוטים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש