בתשובה לGod eat God, 08/01/02 15:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע רגע, אני מסכים שההנחות "קיים רק חומר" וקיים רק א-חומר" שקולות. יתרה מזאת, הן ברות החלפה (אתה אומר שקיים רק א-חומר? יפה, נסמן א-חומר כחומר...). בסופו של דבר, כולנו (חוץ מהסוליפסיסטים) מקבלים את ההנחה ש"קיים משהו". אבל אתה, כפי שהסכמנו (?) קודם, חושב שקיימים *גם* חומר ו*גם* א-חומר. לזה אני לא מסכים. טענה שכזו, טענַתי הולכת, מביסה את עצמה. שוין, ההמשך - לאחר מבחן האמצע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע רגע, אני לא מקבל את ההנחה ש "קיים משהו", מכיוון שאני לא יכול להוכיח אותה. טענתי חזקה מזו של הסוליפסיסט אפילו, כי אני יכול לשאול אותו איך הוא יודע *שהוא* קיים? אם הוא ישתמש בטיעון הקוגיטו, אשאל אותו איך הוא יודע שהלוגיקה (שהיא תנאי לקוגיטו) נכונה. יתכן שאין שום דבר, שהלוגיקה שגויה (ושאנחנו לא מסוגלים להבין איך אפשר לחיות עם הסתירה). אבל הטענה שקיים *אני* היא טענה טרנסצנדנטאלית, ומהווה תנאי מכונן להבנתינו את העולם (וכאן הקוגיטו נכנס לפעולה). בלי שום קשר, אשמח לשמוע כיצד אתה מפריח את הדואליזם (וכיצד אתה מבסס את הוכחתך לאור הביקורת של קאנט). *רמז: _מותר_ לך להשתמש בכל הטיעונים במסגרת *אפיסטמולוגית*, כלומר כזו שלא מתיימרת לטעון דבר בקשר לאונטולוגי. אה כן, ב-ה-צ-ל-ח-ה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרה ( - או רגע של נוקדנות): במקום בו מפריחים דואליזם - יפריכו שממות! וברצינות, יתכן שהחמצתי את ההגדרה בקרב התגובות המעניינות הרבות, אך כיצד *הוגדרה* "רוח" או "יישות א-חומרית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אפשר את ההגדרה המקובלת בעולם הפילוסופיה: "החומר המתפשט" כלומר הממוקם במרחב. גם גלים ממוקמים, אם כי סטטיסטית - זה לא משנה, הנקודה היא; האם "מיקום" יכול להיות בכלל קריטריון של X. אם כן = חומר. אם לא = א-חומר. הסיבה שלא השתמשתי בהגדרה הרשמית היא שזה היה ה "צריך להוכיח" שלנו: האם אפשר למקם את המהות הא-חומרית. אני לא רואה איך אפשר ליחס לה תכונה זו. אם מישהו יצליח - אקבל את המטריאליזם. *רמז: נסו להניח "ל X לא ניתן בעיקרון ליחס מיקום" ותראו אם תגיעו לסתירה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |