בתשובה לידידיה, 16/07/09 8:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכתבה זו,כמו מרבות אחרות הנוגעות בתחום, נודף ניחוחה של עיתונות מגוייסת לאג'נדה ולא לעובדות. מפליא/מרתק (אך בעיקר מבהיל) לראות כיצד הליברליזם ההומניסטי- זה שהעמיד את מושג הצדק בראש מעייניו,ושנשא בגאון את אמרתו של סוקרטס "האמת-ולא אתונה"(לאמר,האמת-מעל לכל אינטרס) - כיצד ליברליזם הומניסטי זה,בגלגול הP.C-ניאו מרקסיסטי-פוסט מודרניסטי הנוכחי שלו, נכון להשליך את כל עקרונותיו הקודמים בשם "המאבק למען החלש" (אשר פעמים רבות בכל האמור לזירה התקשורתית-משפטית הינו למעשה החזק). החלוקה הדיכוטומית המובאת בכתבה(נערה חסרת אונים/גבר מנצל)והפסקנות התקיפה ביחס למניעי כ"א מהצדדים בתיק,וזאת ע"א הנתונים הסותרים שלא הוכחשו-מעלה תמונה של עיתונות דמה מגוייסת לכל מלבד למה שאמור היה להיות נשמת אפה-האמת. וכפי שנאמר כבר לא אחת: יותר מהנזק הנוצר בהווה,זה המתבטא באמינותם הצונחת של מערכות המשפט והתקשורת(המצויה בתחתית ממילא) - חמור הנזק הצפוי לחלשים באמת,מתנועת הנגד הצפויה. שכן, אם כל התנהגות הנחווית כפוגענית - מוגדרת ככזו רק משום שהאדם החש נפגע משתייך למיעוט הזוכה לאהדת המערכת התקשורתית או המשפטית, ואם כל התנהגות שכזו נתפסת כפלילית רק מתוך אותן הסיבות, ואם כל העבירות הינן בגדר "פשע נגד המיעוט", ולענינו-אם כל הטרדה היא אונס, אם מרכיב הכפיה מצד התוקף ומדת ההסכמה מההכרה של הקרבן הופכים לעניין זניח במקום ללב הדיון, ואם,יותר מהכל,תפיסת המציאות,ההתרחשות,יחסי הכוחות והאשמה(או לענייננו-הפרשנות) נגזרים מתוך השתייכותם המעמדית של הנידונים, ולא מתוך העובדות היבשות - הרי שתוצאת הדברים תהיה(ולמעשה כבר נעשית) אחת - התנכרות והתנגדות למאבק הליברלי הומניסטי. שכן,מבלי שיהיה כפוף למושגי האמת והצדק - מאבד המאבק הנ"ל את תקפותו המוסרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על אלה נתונים סותרים אתה מדבר? יש לך איזה בדל ראיה להאשמותיך העניין זלזול באמת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |