יש מדינות שעדיין חיות בערך כפי שחיו בתקופה של מלתוס. יש מקומות בעולם שבהם יש רעב ו/או התפוצצות אוכלוסין. למרות זאת, המין האנושי הצליח לעשות שני דברים שמלתוס לא שיער: הוא צמצם באופן וולונטרי את קצב הריבוי שלו, והוא הצליח להעלות את יצור המזון בקצב מהיר יותר מריבוי האוכלוסיה. כך למשל כתוב כאן:
http://www.infoforhealth.org/pr/m13/m13chap1_2.shtmlFor most of the past 50 years food production has outpaced rising demand. World population has doubled since World War II, but food production has tripled (22, 47, 83). In the developing world the calories available per person increased from an average of 1,925 calories in 1961 to 2,540 in 1992 ומה צפוי בעתיד? ע"פ ארגון המזון והחקלאות של האו"ם יש בסיס לאופטימיות (http://www.fao.org/english/newsroom/news/2002/7833-e...):
World population will grow from around 6 billion people today to 8.3 billion people in 2030. Population growth will be growing at an average of 1.1 percent a year up to 2030, compared to 1.7 percent annually over the past 30 years. ... The world population will be increasingly well-fed by 2030, with 3050 kilocalories (kcal) available per person, compared to 2360 kcal per person per day in the mid-1960s and 2800 kcal today. ... The number of hungry people in developing countries is expected to decline from 777 million today to about 440 million in 2030.
נראה לי שזה מספיק כדי להפריך את השערתו של מלתוס.
חוק מור ממשיך לתפקד אבל אני מצפה שנראה האטה בפעולתו בשנים הבאות. אגב, דבר אחד שמור שכח לציין הוא שגם עלויות ההקמה והתפעול של מפעלי הייצור תתקדמנה בקצב אקספוננציאלי, מה שמאפשר לפחות ופחות יצרניות להמשיך בפיתוח תהליכים חדשים.
לגבי המעבדים, עם כל הכבוד למה שיודע הדפדפן המודרני לעשות (ויש כבוד) לא זה מה שקיווינו לו. אם תסתכל איזה אחוז מהיכולת של המעבד הדפדפן הזה מנצל תראה שמדובר בחלק זניח. במחשב שלי אני מריץ אפליקציה שמסייעת לחקר ההתחממות הגלובלית (http://www.climateprediction.net/index.php) ולכן הוא רץ תמיד ב-100%, אבל אם תבדוק את מחשביהם של רוב המשתמשים שאינם גיימרים כבדים תמצא שהנצולת הממוצעת היא אחוזים בודדים. יותר מזה: לאחר שמהנדסי החומרה הגיעו למסקנה שתוספת של זכרון מטמון L2 כבר לא מוסיפה הרבה לביצועים הם התחילו להוסיף ליבות. המתכנתים עוד לא מצליחים להסתדר עם הרעיון של קוד מקבילי (בכל אופן לא בישומים שמיועדים למשתמשי קצה), והתוצאה - גם האחוזים הבודדים שהישומים משתמשים בהם רצים בד"כ על ליבה אחת בלבד בזמן שהאחרות עומדות בטלות. לכן זה לא פלא שהיום מתחילים לראות מעבדים כמו ARM וכמו האטום של אינטל כתחליף למעבדים "האמיתיים"; המתכנתים לא הצליחו להמציא ישומים שידרשו באמת את כוח החישוב ויהיו מושכים מספיק לגרום ללקוחות לרצות אותם. אפילו על מיקרוסופט כבר אי אפשר לסמוך שתנצל כל מחזור שעון פנוי...
|