|
||||
|
||||
יתכן שדוברי ישראל אינם מכריזים על זאת מטעמי יחסי ציבור ואולי הם פשוט אינם רוצים לחיות בעולם כזה, אך מי שהכריז ולאחר מכן פתח במלחמת השמדה בהצבעה דמוקרטית הוא האוכלוסיה העזתית, לאחר צאת ישראל מאדמתו. |
|
||||
|
||||
הפתיל התחיל מאיזה שקר קטן של "שיקולי ביטחון" - הצבא טוען שהסיבה בשלה לא מאפשרים להכניס לעזה מוצר ספציפי בזמן ספציפי היא בטחונית, בשעה שלמעשה מדובר על שיקולי רווח של מקורבים לבירוקרטיית הכיבוש. מכאן הגענו לאחר כל מיני פיתולים (אולי אין זה ממש שקר, משום שהגבלת מוצרי הצריכה עצמה היא השיקול הבטחוני, בעוד שינוי הרשימה משבוע לשבוע הוא שרירותי לכאורה) לקשר הגדול שעומד בבסיס השקר הקטן - הטענה הישראלית שאזרחי עזה אינם האוייב. מה הסיבה לשקר? זו שאלה אחרת. הטענה על מלחמת השמדה היא רטוריקה נטו. "עופרת יצוקה" לא היתה מלחמת השמדה של החמאס כנגד ישראל, ובכלל קשה לדמיין איך ארגון החמאס (או כל תושבי עזה) יכולים לצאת למלחמת השמדה עם מישהו, קל וחומר עם מעצמה בעלת נשק גרעיני אשר שולטת בכניסות וביציאות אליה. |
|
||||
|
||||
הם לא צריכים להגיע למלחמת השמדה. מספיק שהם מפריעים לשגרת חיינו. אם בריון שכונתי מפריע לשגרת חיי אני קורא למשטרה. אם עזתים יורים עלי קסאמים והשלטון הריבוני שם לא נוקף אצבע (סליחה: עוזר להם), על הרשויות במדינתנו מוטלת האחריות למצוא את הדרך לעצור אותם. אם זה עדיין לא משכנע אותך, אתה מוזמן לספר לי איפה אתה גר. אני אשב שם כל יום מתחת לחלון ורק אפריע לך לישון. אני לא מתכוון חו"ח לסכן את חייך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |