|
||||
|
||||
(המדינה היא של האזרחים, לא?) |
|
||||
|
||||
זה ניסוח קצת בעייתי לדעתי, אבל אני יכול לחיות איתו. העניין הוא שההשוואה לשוק הפרטי מחמיצה את המאפיין החשוב של השירות הציבורי שקובע שלרוב מקבלי השירותים אינם הלקוחות. המצב הזה מציב אתגר ניהולי או מערכתי מסוג שונה מהאתגרים האלה במגזר הפרטי. וההבדל הבסיסי הזה נשאר גם במצב ששירותים ציבוריים ניתנים באמצעות חברות חיצוניות או עמותות כל זמן שמזמינת השירות היא המדינה. |
|
||||
|
||||
באיזה מובן מקבלי השירות אינם הלקוחות? |
|
||||
|
||||
הלקוח היא המדינה - כלל האזרחים כהגדרתך, או נציגי המדינה. מקבלי השירות בדוגמא שהועלתה כאן הם המובטלים. |
|
||||
|
||||
והמובטלים הם חלק מהאזרחים. (כשיש ניגוד אינטרסים בין כלל האזרחים לבין חלקם הייתי מקבל את ההסתייגות שלך, אבל במקרה הנוכחי, האינטרס של המובטלים זהה לחלוטין לאינטרס של כל האזרחים, ולא רק בתור מובטלים פוטנציאלים, אלא גם בתור משלמי מיסים שצריכים לממן את הבזבוז החלמאי הזה). |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שזה לא בזבוז או שלא כדאי לתקן אותו. הערה עקרונית על ההשוואה שנעשתה, זה הכל. |
|
||||
|
||||
לשם השוואה: במשרד הפטנטים האמריקאי החליטו ליצור מצב כלכלי יותר: מגישי הפטנטים יממנו בבקשותיהם את בדיקת הפטנטים. התוצאה: לחץ על בודקי פטנטים לבדוק ולאשר כמה שיותר פטנטים. הצטברות של המון פטנטים לא אמינים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |