 |
א. הדיון כאן הוא לאי-כשירותו כביכול של טופז לעמוד לדין מחמת אי-שפיות.
ב. לא צריך להיות ה"מאמי של המדינה" בשביל "להסתדר בחיים". איני מבין כיצד אפשר ליחס לאדם שהרויח מספיק כסף כדי שהוא ושילשיו יוכלו לא לעבוד יום אחד בחייהם "כשל בניהול קריירה". אני גם מניח שאינך מציע/ה לשלוח לפסיכולוג כל מי שהתגרש. הצלחתו הטלביזיונית של טופז אפשרה לו לעשות בקנה מידה גדול מעשים לא סימפטיים שהרבה מאוד אנשים עושים בקטן ובהתאם ליכולתם. טופז מצא שלוש נשים שהיו מוכנות להתחתן איתו, ככל שזה נוגע לכישורים זוגיים, זה נראה לי מספיק.
ג. אני איני פורש פרופיל רפואי של טופז. נהפוך הוא, אני טוען שאין שום דרך לתרגם את אורח חייו ומשוגותיו לפרופיל פסיכאטרי. אני גם איני חורץ את דינו או קובע את עונשו. אני פשוט מציין שנאשמים עם הפרופיל התקשורתי של טופז נושאים על גבם את חטוטרת ה"למען יראו וייראו"
ד. אני מוכן להסכים שצריך להזהר עם "הרשעות" לפני דין. זרם ההדלפות הבלתי פוסק מן המשטרה שאי אפשר להצדיקו בצרכי החקירה (הרי החשוד כבר הודה) והעלילות המדהימות הנפרשות בפנינו, יוצרים ספק סביר בטענות המשטרה. לא הייתי פוסל את האפשרות שרדיפת הפרסום העצמי של טופז תניע אותו להודות גם בדברים שלא עשה, מתוך תכנון להפריכם יותר מאוחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש