|
||||
|
||||
נניח שבנווה מדבר יש באר מיים יחידה. נניח שאחד התושבים הוא בעל הבאר. בעל הבאר יכול להעלות את מחיר המיים כרצונו. כלומר בעל הבאר יכול להשתמש בזכות הקניין שלו כדי להתחיל לגבות מיסים מתושבי נווה המדבר. כלומר זכות הקניין שלו מאפשרת לו לפגוע בזכות הקניין של האחרים (או בזכותם לחיות). כלומר הנחת היסוד שקיימת זכות קניין מוחלטת מובילה לשלילת זכות הקניין ולסתירה. אה, שכחתי להוסיף שהמדבר הוא אינסופי ולכן התושבים אינם יכולים להגר, ובנוסף אין באפשרותם לחפור בארות נוספות (לבעל הבאר יש זכות קניין רוחני על הטכנולוגיה של חפירת בארות). |
|
||||
|
||||
בתנאים כאלה הזכות לחיים בטלה. אם אין שפע שמאפשר לכולם לפחות קיום בסיסי, המוסר שנגזר רציונלית מן השאיפה לחיות הוא אחר, והוא מוביל לפוליטיקה אחרת, פוליטיקה של תוקפנות. יש לזכור: זכות הקניין איננה אקסיומה. היא חלק מהמוסר שנגזר רציונלית מהשאיפה לחיות כשהנסיבות הן שפע. כשהנסיבות אחרות, או כשהשאיפה היא אחרת, המוסר שנגזר רציונלית עשוי להשתנות, כאמור. |
|
||||
|
||||
למה אין שפע? יש מים בשפע בבאר. |
|
||||
|
||||
היית יכול לטעון שאין אפשרות למצוא דוגמה ''אמיתית'' מסוג זה, ולפחות לא לשמור על מונופול מסוג זה לאורך זמן, מפני שבעולם האמיתי שיכנסו מתחרים לנישה החיונית והמאוד רווחית של המונופול. אני חשבתי שזאת הייתה דעתה של איין ראנד. אבל אם אתה מאפשר אלימות בכל פעם שאדם סבור שיש לו צורך חיוני, זה סדק בתאוריה שלך. אם מישהו יציע דרך שבו יכול להווצר מונופול שיכול לכפות מחירים (להבדיל משליטה בנתח שוק גדול) במוצר חיוני, ולהחזיק בו לאורך זמן, אז התאוריה שלך מובילה לסתירה. |
|
||||
|
||||
זאת לא חוכמה להכיר בזכות הקניין של בעל הבאר רק עד שהוא מחליט להפסיק למכור לך מים כדי שתמות ולא תוכל להתחרות בעסק האחר שלו (גידול גמלים). אם אתה מכיר בזכות הקניין שלו אז אתה מכיר בה ואם לא אז לא. אין דרך שלישית. אף אחד לא צריך אישור ממני כדי לנקוט אלימות, כל אחד אדון לתודעתו ויכול להחליט לנקוט אלימות אם זה מוצא חן בעיני ואם לא. אני רק מציע אמנה חברתית מסוימת וטוען שאדם רציונלי וחפץ חיים במציאות של שפע צריך לקבלה. בנסיבות אחרות אינני מצפה שיקבלה ובכלל לא הייתי מציע אותה. נכון, אם מישהו יצליח להראות שגם במציאות הקיימת של שפע זכות הקניין מובילה לאפשרות שאדם ימנע מאחר משאב בסיסי הדרוש לו כדי לחיות, תתגלע בתורה שלי סתירה ואני אוותר עליה ועל זכות הקניין בתוכה. |
|
||||
|
||||
''נכון, אם מישהו יצליח להראות שגם במציאות הקיימת של שפע זכות הקניין מובילה לאפשרות שאדם ימנע מאחר משאב בסיסי הדרוש לו כדי לחיות, תתגלע בתורה שלי סתירה ואני אוותר עליה ועל זכות הקניין בתוכה.'' - יש המון אנשים עניים שלא יכולים לשלם עבור טיפול רפואי בכוחות עצמם. בוודאי לא עבור טיפולים וניתוחים המצריכים אישפוז. אני לא מדבר על רפואה שיוויונית, אני לא מאמין שהדבר אפשרי. אלא על אנשים שאינם יכולים לשלם עבור טיפולים מקובלים וידועים היטב. |
|
||||
|
||||
הכוונה לשפע שהטבע מציע, לא לשפע מעשה ידי אדם. זכות הקניין אינה מתבטלת מפני שאני מסרב לחלוק אתך את התרופה המצוינת שרקחתי לי. |
|
||||
|
||||
מהי "זכות קניין רוחני"? פטנט? סוד מסחרי? איזה אינטרס יש לחברה להגן על "שיטה עסקית"? פטנט הוא הסכמה חברתית שנועדה לעודד ממציאים לגלות ("פטנט" - גלוי) את הסודות המסחריים שלהם. הבסיס לפטנטים ולזכויות יוצרים הם מונופולים זמניים של החברה לממציאים או יוצרים. נראה לי שאמנות כאלו מנוגדות להשקפת עולמו של התש"חניק והוא יעדיף סודות מסחריים ע"פ פטנטים. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות (שחזרתי עליה כמה פעמים): מקור המילה פטנט אינה בדרישה לגלות את פרטי ההמצאה. מקור המילה הוא בביטוי Letters patent [Wikipedia] - "מכתבים גלויים", כלומר מכתב שהחותמת שמוטבעת עליו לא חותמת אותו. כל תעודה מרשימה שתלויה על קיר היא "מכתב גלוי". בהקשר שלנו התעודות הללו שימשו באנגליה כאישורים למונופולים מטעם הכתר, ולכן "פטנט" הפך למילה נרדפת למונופול. אליזבת הראשונה ויורשה ג'יימס הראשון העניקו פטנטים (מונופולים) רבים, מה שנתן להם הכנסות לא מועטות, על חשבון שאר האזרחים. בשלב מסוים, בימיו של ג'יימס הראשון, לפרלמנט (נציגה של האצולה, בעיקר, באותו השלב) זה נמאס ובשנת 1624 הוא חוקק חוק שביטל את כל הפטנטים והמונופולים הקיימים ואישר רק פטנטים ומונופולים חדשים שקשורים להמצאות: Statute of Monopolies [Wikipedia]. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |