|
||||
|
||||
אתם יודעים שאפשר פשוט לשאול את אנטילופה למה הוא התכוון? |
|
||||
|
||||
נכון, אבל בעצם חשובה מהשאלה למה הוא התכוון השאלה מה המשמעות המקובלת של דבריו. אם אתה אדם הוגן, אני שואל אותך - מה המשמעות המקובלת של דברים כאלה? מה המשמעות המקובלת של "אם לא תאכל את השניצל לא תקבל גלידה"? |
|
||||
|
||||
אולי תגלה לי משמעות שאני לא מכיר. אם קיבלת גלידה אני יכול להסיק אחת משתיים: או שאכלת את השניצל, או שלאיומים שלי אין כסוי. |
|
||||
|
||||
אבל לשיטתך אם הילד יאכל את השניצל ולא יקבל גלידה אין לו מה להלין כי בכלל לא הובטח לו שיקבל גלידה. ואני טוען שלמרות הכשל הלוגי, הילד בכל זאת ירגיש מרומה. ובכנות, קצת מביך אותי שהדיון מידרדר למחוזות האלה. אני לא באמת מאמין שאינך יודע בעצמך שבמקרים רבים אנשים אומרים "א => ב" ומתכוונים גם ל"לא א => לא ב". |
|
||||
|
||||
נניח שבנווה מדבר יש באר מיים יחידה. נניח שאחד התושבים הוא בעל הבאר. בעל הבאר יכול להעלות את מחיר המיים כרצונו. כלומר בעל הבאר יכול להשתמש בזכות הקניין שלו כדי להתחיל לגבות מיסים מתושבי נווה המדבר. כלומר זכות הקניין שלו מאפשרת לו לפגוע בזכות הקניין של האחרים (או בזכותם לחיות). כלומר הנחת היסוד שקיימת זכות קניין מוחלטת מובילה לשלילת זכות הקניין ולסתירה. אה, שכחתי להוסיף שהמדבר הוא אינסופי ולכן התושבים אינם יכולים להגר, ובנוסף אין באפשרותם לחפור בארות נוספות (לבעל הבאר יש זכות קניין רוחני על הטכנולוגיה של חפירת בארות). |
|
||||
|
||||
בתנאים כאלה הזכות לחיים בטלה. אם אין שפע שמאפשר לכולם לפחות קיום בסיסי, המוסר שנגזר רציונלית מן השאיפה לחיות הוא אחר, והוא מוביל לפוליטיקה אחרת, פוליטיקה של תוקפנות. יש לזכור: זכות הקניין איננה אקסיומה. היא חלק מהמוסר שנגזר רציונלית מהשאיפה לחיות כשהנסיבות הן שפע. כשהנסיבות אחרות, או כשהשאיפה היא אחרת, המוסר שנגזר רציונלית עשוי להשתנות, כאמור. |
|
||||
|
||||
למה אין שפע? יש מים בשפע בבאר. |
|
||||
|
||||
היית יכול לטעון שאין אפשרות למצוא דוגמה ''אמיתית'' מסוג זה, ולפחות לא לשמור על מונופול מסוג זה לאורך זמן, מפני שבעולם האמיתי שיכנסו מתחרים לנישה החיונית והמאוד רווחית של המונופול. אני חשבתי שזאת הייתה דעתה של איין ראנד. אבל אם אתה מאפשר אלימות בכל פעם שאדם סבור שיש לו צורך חיוני, זה סדק בתאוריה שלך. אם מישהו יציע דרך שבו יכול להווצר מונופול שיכול לכפות מחירים (להבדיל משליטה בנתח שוק גדול) במוצר חיוני, ולהחזיק בו לאורך זמן, אז התאוריה שלך מובילה לסתירה. |
|
||||
|
||||
זאת לא חוכמה להכיר בזכות הקניין של בעל הבאר רק עד שהוא מחליט להפסיק למכור לך מים כדי שתמות ולא תוכל להתחרות בעסק האחר שלו (גידול גמלים). אם אתה מכיר בזכות הקניין שלו אז אתה מכיר בה ואם לא אז לא. אין דרך שלישית. אף אחד לא צריך אישור ממני כדי לנקוט אלימות, כל אחד אדון לתודעתו ויכול להחליט לנקוט אלימות אם זה מוצא חן בעיני ואם לא. אני רק מציע אמנה חברתית מסוימת וטוען שאדם רציונלי וחפץ חיים במציאות של שפע צריך לקבלה. בנסיבות אחרות אינני מצפה שיקבלה ובכלל לא הייתי מציע אותה. נכון, אם מישהו יצליח להראות שגם במציאות הקיימת של שפע זכות הקניין מובילה לאפשרות שאדם ימנע מאחר משאב בסיסי הדרוש לו כדי לחיות, תתגלע בתורה שלי סתירה ואני אוותר עליה ועל זכות הקניין בתוכה. |
|
||||
|
||||
''נכון, אם מישהו יצליח להראות שגם במציאות הקיימת של שפע זכות הקניין מובילה לאפשרות שאדם ימנע מאחר משאב בסיסי הדרוש לו כדי לחיות, תתגלע בתורה שלי סתירה ואני אוותר עליה ועל זכות הקניין בתוכה.'' - יש המון אנשים עניים שלא יכולים לשלם עבור טיפול רפואי בכוחות עצמם. בוודאי לא עבור טיפולים וניתוחים המצריכים אישפוז. אני לא מדבר על רפואה שיוויונית, אני לא מאמין שהדבר אפשרי. אלא על אנשים שאינם יכולים לשלם עבור טיפולים מקובלים וידועים היטב. |
|
||||
|
||||
הכוונה לשפע שהטבע מציע, לא לשפע מעשה ידי אדם. זכות הקניין אינה מתבטלת מפני שאני מסרב לחלוק אתך את התרופה המצוינת שרקחתי לי. |
|
||||
|
||||
מהי "זכות קניין רוחני"? פטנט? סוד מסחרי? איזה אינטרס יש לחברה להגן על "שיטה עסקית"? פטנט הוא הסכמה חברתית שנועדה לעודד ממציאים לגלות ("פטנט" - גלוי) את הסודות המסחריים שלהם. הבסיס לפטנטים ולזכויות יוצרים הם מונופולים זמניים של החברה לממציאים או יוצרים. נראה לי שאמנות כאלו מנוגדות להשקפת עולמו של התש"חניק והוא יעדיף סודות מסחריים ע"פ פטנטים. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות (שחזרתי עליה כמה פעמים): מקור המילה פטנט אינה בדרישה לגלות את פרטי ההמצאה. מקור המילה הוא בביטוי Letters patent [Wikipedia] - "מכתבים גלויים", כלומר מכתב שהחותמת שמוטבעת עליו לא חותמת אותו. כל תעודה מרשימה שתלויה על קיר היא "מכתב גלוי". בהקשר שלנו התעודות הללו שימשו באנגליה כאישורים למונופולים מטעם הכתר, ולכן "פטנט" הפך למילה נרדפת למונופול. אליזבת הראשונה ויורשה ג'יימס הראשון העניקו פטנטים (מונופולים) רבים, מה שנתן להם הכנסות לא מועטות, על חשבון שאר האזרחים. בשלב מסוים, בימיו של ג'יימס הראשון, לפרלמנט (נציגה של האצולה, בעיקר, באותו השלב) זה נמאס ובשנת 1624 הוא חוקק חוק שביטל את כל הפטנטים והמונופולים הקיימים ואישר רק פטנטים ומונופולים חדשים שקשורים להמצאות: Statute of Monopolies [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
התש"חניק הבין אותי נכון, אבל החליט להיטפל לטריוויאליות של החלק השני בתגובתי(?) כדי שלא להתעמת עם העובדות כמו שהבאתי אותן. א. פעם היה דייג חופשי. ב. הדייגים ייבשו את הים וכמות הדגים פחתה. ג.כמות הדגים פחתה עד כדי סיכון שווי המשקל הביולוגי וחיסול מוחלט של הסביבה. ד.מחיר הדגים עלה. ה.המדינה התערבה, הוגבלו שיטות הדייג, הדייג הפסיק להיות חופשי. ו. הדגים נחו והשתקמו, מספרם גדל. ח. מחירם ירד והתייצב. ט.מי ניסה לקנות דגים טריים ולא הצליח? י.החוק לא אוסר על אף אדם חופשי לעמוד על הסלעים ולדוג כרצונו עם חכה. (חוץ מכרישים, הנחשבים לבעל חיים מוגן) |
|
||||
|
||||
ג. תש"חיסטים לא אוהבים שמדברים איתם על שיווי משקל ביולוגי וחיסול הסביבה, מוחלט או לא. זה מערער את הנחת השפע ומעלה להם את לחץ הדם. י. (גם לוויתנים, אם כי יש מי שמטיל ספק בצורך להגן על חיות כאלה גדולות ומפחידות :-], תגובה 355195) |
|
||||
|
||||
י. גם נמרים (בלי קשר לספק שיש או אין בצורך להגן על חיות כאלה גדולות ומפחידות, לוויתנים לא דגים אלא צדים) |
|
||||
|
||||
נ.ב. ראיתי לוויתנים בים סוף, ליד האי טיראן ובצפון כעשרים ק''מ דרומה מטאבה. |
|
||||
|
||||
תודה על הכנות :-) אני לא חולק על העובדות (אני לא בקי בתולדות שוק הדגים בישראל, אבל לא אכפת לי להניח שאתה מתאר אותן נאמנה). אני חולק על הרעיון שהמדינה רשאית לאסור דיג. מכיוון שהתרשמתי שיש משתתפים שאינם מבינים את משמעות האיסור, טרחתי להתעכב עליה. ואכן, אי אפשר להימלט מכך שמשמעות האיסור היא יצירת מחסור מידי - אם לא היתה לו המשמעות הזאת, לא היה בו כל צורך. זה שאפשר לטעון שעבור האנושות ככלל זאת השקעה משתלמת לטווח ארוך - זה טוב ויפה, אבל זה לא משנה את המשמעות. |
|
||||
|
||||
אם אתה מניח שעדותי נכונה, קרא שנית את דברי, כמות הדגים ירדה לפני ההתערבות הממשלתית, המחסור נוצר בגלל הדייגים. האיסור נאסר כשכמות הדגים היתה נמוכה, הוא הגדיל את המחסור לזמן מה,ולא יצר אותו. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהאיסור יצר כל מחסור שהיה אי פעם בדגים. אמרתי שהוא נועד ליצור מחסור, וזה אכן מה שהוא עושה. לא ראיתי במחסור דבר בינארי שאו שיש אותו או שאין אותו. ייתכן שזה מה שצריך לראות בו, ואז מקובל עלי שנגיד - האיסור מגדיל את המחסור. זה כמובן לא משנה את כל היתר, אם האיסור הזה לגיטימי או לא וכן הלאה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |