|
||||
|
||||
אתה סותר את עצמך - מצד אחד אתה אומר שהשוק החופשי לא נוסה מעולם ומצד שני שההיסטוריה מלמדת שהוא נוהג להפוך לריכוזי. אם לא נוסה מעולם, כיצד ההיסטוריה מלמדת עליו משהו בכלל? אכן, אם יש דוגמאות היסטוריות לשווקים שעברו את התהליך שאתה מדבר עליו הן באות משווקים לא חופשיים, ואפשר לטעון שהגורמים לתהליך הם דווקא אותם אלמנטים לא חופשיים בשווקים הללו. אני אמנם טוען כך: היעדר החופש ומעורבת הממשלה במשק הישראלי לדוגמה הם לדעתי בדיוק הסיבות שבגללן שולטות בו משפחות הון מעטות. כבר הסברתי למה אני חושב כך, ולדעתי קשה להתעלם מהתוקף של ההסבר המספק מאוד הזה שלי. אשר לפסקה האחרונה שלך, הבעיה היא שאתה אף פעם לא מסביר על מה אתה מדבר בדיוק. האם אתה מדבר על יצרן שצבר הרבה כוח ומשתמש בכוחו כדי להשפיע על הממשלה שתתערב במשק באופן שייטיב אתו, או על יצרן שמשתמש בכוחו במסגרת מה שנהוג לכנות השוק החופשי? אלה שני דברים שונים ואני מתייחס אליהם בצורה שונה. |
|
||||
|
||||
אני טוען שהשוק הולך לקראת ריכוזיות למרות שאף פעם לא היה חופשי. מה שאני טוען שהסימביוזה שבין הפעילות הכלכלית לבין הפוליטיקה היא מובנית. בפיסקה האחרונה שלי אינני מדבר על שני דברים שונים. הראציונאל שמנחה את אורח החיים המערבי שלפחות בתיאוריה גורס "שוק חופשי", וגם את התפיסה שלך: התנהלות של כל אחד ואחד על פי האינטרסים הכלכליים של מיקסום רווחים יוצר תחרות וויסות השוק על ידי היד הנעלמה. היות שהראציונאל הוא מיקסום רווחים, אחת השיטות היא הסאבוטאז' של יכולת המתחרה. אני מניח שאתה מסכים איתי שהיעילים גדלים והגודל מקנה להם עוצמה שנובעת מהגודל (למשל היכולת להוריד עלויות של תשומות-כפוף ספקים וכד'). הגודל יוצר גם עוצמה פוליטית: זה יכול להיות ביכולת מימון, עזרה, השפעה על המקום במישור המוניציפלי וכו'. לכן לתאגידים גדולים נוצר גם חוזק בגלל הגודל וגם עוצמה פוליטית. לתאגידים גדולים אין שום בעיה לתאם מהלכים על מנת להקשיח את עקומת ההיצע.מה שכתבתי הוא שגם אם באופן תיאורטי יווצר בפרק זמן מסויים שוק חופשי - זה יהיה מאד זמני. |
|
||||
|
||||
אתה ממשיך להתחמק מלהגדיר את הדברים בצורה ברורה - האם אתה מדבר על שימוש בכוח הכפייה של השלטון כדי לקדם אינטרסים כלכליים או לא? אם כן, אז אין זה שוק חופשי ולא יעזרו כל התיאורים העמומים שלך על סימביוזות בין הכלכלה והפוליטיקה וכיוצא באלו דברים. שוק חופשי הוא בדיוק הרעיון שאין סימביוזה כזו, שהשלטון לא מתערב במשחק הכלכלי. אם אתה רוצה לטעון שזה לא מציאותי, טען את זה - ואל תלך סחור-סחור! |
|
||||
|
||||
אני מתנצל שאינני מסתדר בתוך השביל השחור לבן שלך. אני גם מצטער שאתה מאשים אותי על לא עוול בכפי. אינני מתחמק משום דבר. אני פשוט אינני מוכן לדון על דברים שהם החיים כתאוריה איזוטרית ולשמוע שהנסיון שלי לא להנתק מהחיים הם תיאורים עמומים. אני טוען מהתחלה ששוק חופשי איננו מציאותי. אני מנסה להסביר מדוע איננו מציאותי. ההסבר שלי הוא שאין התערבות של השלטון במשחק הכלכלי אלא יש סימביוזה בין השחקנים הכלכליים ובין השלטון - למעשה הם השלטון או עושי דברם. אם תקח בעלי הון ותבחן את מעשיהם לעומת דיבוריהם תראה שלפחות חלק מהם בוכים על המעורבות של הממשלה במשק וביד השניה נטועים חזק בשלטון. קח את פישמן, בעלי הבנקים וכד'. השלטון איננו איזה רע שנכפה עליהם והם צריכים ללמוד להסתדר עימו. השלטון הוא אחד האמצעים שמהווים בסיס לכוחם. בזאת סיימנו את הויכוח. |
|
||||
|
||||
צר לי, אבל עולם המושגים העמום שאתה מעדיף להשתמש בו לא מאפשר לי להתייחס לדבריך. אני פשוט לא מבין על מה בדיוק אתה מדבר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |