 |
ההתייחסות שלך לאדם כאדם רציונלי והיומרה שהאמנה שאתה מציע היא הפניה לשכל, משתמע מכך שפניות אחרות הן אמוציונליות. גישות שאתה מכנה "סוציאליסטיות" אינן פחות ראציונליות מהגישה שאתה מציע. לכל גישה יש את הראציו שלה. הראציו של הגישה שלך הוא החרות המחלטת של רצונו ומאמציו של האדם. אם נקח את הסיסמה של המהפכה הצרפתית (שהיתה בורגנית ביסודה)-חרות, שיוויון ואחווה: הבדלי הגישות לגבי החברה המודרנית הסתכמו ביחסים בין שלושת המושגים הללו. לגביך קיים רק מושג החרות הראשוני במובן השטחי ביותר שלו: חרות האדם לעשות כרצונו. מה עושים עם התנגשות הרצונות ומתי החרות שלי קיימת על חשבון החרות שלך -אינו בעל חשיבות לדעתך -כך נראה לי ותקן אותי אם אני טועה. החרות הזאת מסתכמת בחרות הקניין כמרכיב יסודי. האם אני בונה את הקניין שלי על חשבון החיים שלך (החיים כנראה אינם כניין בעיניך) -זה איננו חשוב. אם הייתי נוהג לטייל על חוף הים ובמסגרת שחרור המסגרות של הממשלה, התאפשר למישהו לקנות את החוף וכבר אינני יכול להכנס לתוכו: של מי החרות חשובה יותר? שלי לטייל על החוף או של מי שקנה את החוף? האם החרות קשורה רק באקט הרכישה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש