|
||||
|
||||
הפתרון שאתה מציע, לשמור מרחק מהתחום האפור כולו, לא מקובל עלי. אתה בעצם מציע שנדמיין שבמקום החוק שאוסר על הטרדה מינית יש חוק שאוסר לדבר עם נשים בכלל, וככה נבטיח שלא ניתפס אומרים לאישה משהו שמישהו עשוי לפרש כהטרדה מינית. אני לא חושב שלמחוקק יש זכות לאסור עלי לדבר עם נשים בכלל, ולכן הפתרון שלך מחליף בעיה אחת בבעיה אחרת, מבחינתי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את המהלך שלך. אני דווקא מדבר הרבה עם נשים, ובכל זאת מרגיש רחוק מהתחום האפור. נכון שאם אני חושב שלמישהי במקום העבודה שלי יש חזה משגע, אני לא שובר את הראש איך להגיד לה את זה בלי לעבור על החוק, אלא פשוט לא אומר לה את זה. לא נורא. |
|
||||
|
||||
אם נניח לצורך הדיון שצריך להיות לך החופש להגיד לה שהחזה שלה משגע, אז זה דווקא כן נורא שאתה לא עושה את זה כדי לא להסתבך עם החוק. |
|
||||
|
||||
לאיזה צורך שבעולם, עלול להגיע מצב שבו "צריך שיהיה לו החופש להגיד לה שהחזה שלה משגע"? |
|
||||
|
||||
צורך? נניח, כדי להתחיל איתה. אבל לא זה העניין - העניין הוא שכדי לאסור על גבר לומר לאישה שהחזה שלה משגע עלינו להצדיק שבכך הוא פוגע בה פגיעה אובייקטיבית. אם איננו סבורים שזה המצב, עלינו לכבד את החופש שלו לעשות כן, בין שזה משרת צורך כלשהו ובין שלא. |
|
||||
|
||||
אם הוא מתכוון לכך פשוטו כמשמעו. |
|
||||
|
||||
אז הוא יכול לצאת בתום יום העבודה כשהיא יוצאת, להתרחק ממקום העבודה מהלך 20-30 מטר ואז לומר לה כך: "תשמעי, זה לא בגלל שאני הבוס שלך ואין לי שום כוונות רעות, אבל פשוט אני מוכרח לומר לך שיש לך חזה משגע". |
|
||||
|
||||
התכוונתי שהוא מתכוון שהחזה שלה גורם לאנשים לצאת מדעתם, ועל כן עליה לטפל בנושא בדחיפות בטרם תתמוטט החברה עקב אשפוז כל עובדיה מלבדה. |
|
||||
|
||||
אה, אין בעיה. ביום הבא הוא צריך שוב לצאת איתה ולהתרחק קצת ממקום העבודה, ואז להגיד לה - "תשמעי, אתמול כשאמרתי לך שזה לא בגלל שאני הבוס שלך, סתם שיקרתי. האמת היא שזה כן בגלל שאני הבוס. החזה שלך משגע את כולם ובקרוב כולם יהיו מאושפזים ולא יהיה מי שיעבוד בשבילי. אז הנה מקדמה, צ'ק ע"ס 30,000 ש"ח, ואני מבקש שתעברי בהקדם האפשרי ניתוח לכיעור החזה, ואם עוד לא קיים ניתוח כזה - שימציאו אותו מיד!". |
|
||||
|
||||
רגע, לא דיברתי על "החוק נגד הטרדה מינית, בעד או נגד", אלא על טענתך "אשמה פלילית היא דבר אובייקטיבי שאזרח נורמטיבי יכול להימנע ממנו בקלות, בניגוד למצב בישראל". כל עוד לא *קשה* לי להימנע מלומר לה את זה, קל לי להימנע מהאשה הפלילית כאן. ולא קשה לי. |
|
||||
|
||||
כן, נו, התכוונתי שלא אמור להיות קשה להימנע מאשמה פלילית בלי לוותר על החופש. ברור שקל מאוד להימנע מאשמה פלילית כשמוותרים על החופש, אפשר למשל לשכב על הגב ולא לעשות כלום כל היום (וגם אז עשויים להעמיד אותך לדין כי לא שילמת ביטוח לאומי...). |
|
||||
|
||||
אם אתה מעוניין, דווקא יש לי כמה רעיונות. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא בסתם דיבור. האם יש איזה חוק שלא ידעתי עליו, שמחייב גברים במקום העבודה להחמיא לנשים שעובדות איתם (ואז מתעוררים הלבטים בשאלה אילו מחמאות אסורות ואילו מותרות)? |
|
||||
|
||||
אין חוק שמחייב גברים להחמיא לנשים במקום העבודה, אבל אולי צריכה להיות להם הזכות לעשות את זה (כמו שאין חוק שמחייב אותנו ללבוש מכנסיים ירוקים, אבל צריכה להיות לנו הזכות לעשות את זה). |
|
||||
|
||||
לא, זה לא כמו, וכאן אתה לא יכול להביא את טיעוני השימוש הכוזב ב''פגיעה ברגשות'' מדיון החמץ-בפרהסיה. מכנסיים ירוקים נלבשים על גופו של הלובש, נטו. ''מחמאה'' מסוג ''יש לך חזה משגע'' אינה נלבשת על גוף המחמיא גרידא - היא מערבת אדם נוסף, את בעלת החזה. אם זוהי דרך ''להתחיל'' - זוהי דרך לא נעימה. החוק, עם זאת, מתייחס לסיטואציות רגישות יותר מענייני ''איך להתחיל עם בחורות''. אם משפט כזה, ''יש לך חזה משגע'', נאמר מפי הבוס למישהי מדרג נמוך יותר, אזי במקרים מסויימים מתברר שהסאבטקסט הוא - ''כדאי לך להיות נחמדה אלי ואולי גם להסכים לשכב איתי, כי אם לא, אני יכול להיות נורא לא נחמד ולגרום לשעות העבודה שלך להיות שעות סבל'', וזוהי בעיה שאינה מתעוררת בנוגע לצבע המכנסיים. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים, לא כל פעולה שיש לה השפעה על אדם אחר מקנה לו זכות וטו עליה. למשל, אדם ששונא ממש צבע ירוק עשוי להיפגע אם אדם אחר יופיע לפניו במכנסיים ירוקים, ובכל זאת אני לא חושב שלגיטימי שהראשון יבקש מהחוק לאסור על האחרון ללבוש מכנסיים ירוקים. בכל אופן, אני לא טוען שזה בסדר להגיד לבחורה שהחזה שלה משגע, אין לי כרגע דעה מגובשת בעניין הזה. טענתי רק שהחוק שאוסר את זה לגיטימי רק אם רואים במחמאה כזו משום פגיעה אובייקטיבית באישה1, ולכן צריך להכריע קודם כל בשאלה הזאת. 1 וגם אז, ייתכן שאעדיף לוותר על החוק מפני שהוא מוביל לקיומו של תחום פלילי אפור, כפי שהסברתי קודם. |
|
||||
|
||||
גם מכנסיים ירוקות מערבים אדם נוסף, כל מי שרואה את לובש המכנסיים. למה זאת דרך לא נעימה? יש נשים שהיו שמחות לדעת שיש מי שחושב שיש להן חזה משגע. אם משפט כזה, "יש לך חזה משגע", נאמר מפי הבוס למישהי מדרג נמוך יותר, אזי במקרים מסויימים מתברר שהסאבטקסט הוא - "יש לך חזה משגע". |
|
||||
|
||||
נשים שמחות לשמוע שיש להן חזה משגע כשזה נאמר במסגרת דייט ובסיטואציות אינטימיות. לעומת זאת, כשהבוס במקום העבודה עובר ואומר/זורק את זה למישהי שהוא בקושי מכיר והוא רק בקשרי עבודה איתה, במקרים רבים המשפט הזה אומר: "את זה החזה שלך והחזה שלך זה את. בשבילי נשים הן לא בני אדם אלא חפצים שאני תוקע, ואגב, כדאי לך לזכור מי פה הבוס". במקרים אחרים אין לו כוונות ניצול אלא הוא סתם גס-רוח ולא יודע איך להתנהג, ואז באמת הסאבטקסט הוא רק - "יש לך חזה משגע". אם בנאדם רוצה באמת רק להיות סימפטי ופשוט להחמיא, וגם לא להסתבך, חלילה, עם חוק שהסעיפים שלו לא לגמרי ברורים לו, יש בשפה העברית משפטים שמאפשרים את זה - למשל: "את נחמדה". אם, מאוחר יותר, יהיה בינו לבין הנחמדה הנ"לית קשר שייווצר בנינוחות, ברצון שניהם ובלי שום לחצים ורמיזות חודרניות - עוד יהיו לו הזדמנויות אינטימיות ומקומות נוחים ונכונים להחמיא לה על החזה שלה ולה יהיו הזדמנויות אינטימיות ומקומות נוחים ונכונים לפאר ולהאדיר את הקינגסייז שלו. |
|
||||
|
||||
וזה נאמר מהיכרות עם כל הנשים בעולם? ועם כל הבוסים בעולם? ועם כל הסיטואציות האפשריות בעולם? אולי יש נשים שחושבות אחרת מאיך שאתה חושב שהן צריכות לחשוב? ששמחות בסיטואציות אחרות מאלה שאתה חושב בשבילן שבהן הן צריכות לשמוח? אולי תתן להן את מעט הכבוד להחליט בעצמן לגבי עצמן? |
|
||||
|
||||
לא, זה נאמר ממעקב אחר מקרים שהגיעו לבית המשפט. |
|
||||
|
||||
הוא אכן נותן להן את מעט הכבוד להחליט בעצמן אם להתלונן על הטרדה מינית. |
|
||||
|
||||
"קשר שייווצר בנינוחות, ברצון שניהם ובלי שום לחצים ורמיזות חודרניות" זה טוב, אם מצליחים לא להירדם בדרך. ו"את נחמדה" זאת מחמאה שתגרום לבחורה לעצור את נשימתה ולשים לב לגבר, אין ספק. לא שאני נוהג להטריד נשים, ולא שאני רוצה לבטל את החוק הקיים, אבל זאת נראית לי קצת היתממות. העוררות שעושה את זה לבני שני המינים (לפחות לרובם), מתקיימת בשטחים האפורים, בגבולות בין ענייניות לבין מיניות, בין טקסט לבין סאבטקסט, בהליכה על הגבול ובלקיחת סיכונים. נכון שהרבה אנשים אינם מגלים עידון מיוחד בהתנהגותם 1. ואולי החוק צריך לשים כאן תמרור אזהרה. אבל מכאן ועד ה"את נחמדה" 2 והכחשת הבעיה יש מרחק. 1 לא אני, כמובן. 2 אבל אני מוכן לנסות את זה על מישהי בהזדמנות, ולדווח על התוצאות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |