בתשובה לטווידלדי, 08/05/09 16:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לזה התכוונתי במילה מוסר. במילים "מסגרות מוסריות" אני מתכוון למסגרות של כללי מישחק שבתוכן מתנהלים החיים הציבוריים. בתוכן פועל השרות הציבורי ממנכ"ל האוצר ומטה. מסגרות שמכבדות זכויות של כל הציבור כולל החלשים והמיעוטים. כשהדברים מתנהלים בתוך המיסגרות הללו, הבג"ץ אינו נגרר להוציא צווי על תנאי שלכאורה מתערבים ברשות המבצעת (תפקיד הבג"ץ לתת סעד למי שמרגיש שנפגע על ידי הרשות. אין כאן רק פרשנות החוק אלא גם התייחסות לצדק. דוגמא: משרד האוצר החליט לפני אי אלו שנים לדחות בשבועיים כמדומני את החזרי המע"מ-מסוף דצמבר לתחילת ינואר. אולי החוק איפשר לו את זה ואף אחד גם לא עתר לבג"ץ. המעשה היה ללא ספק מעשה לא ישר, שבירת כללי התנהלות מוסכמים והוגנים ודחיפת המערכת לשבור הסכמות- דחיית תשלומים. על פי החוק היה מותר לאוצר לעשות את המעשה; האם הצעד היה מוסרי? לא. אם היו פונים לבג"ץ אולי היה מוציא צו. האם זו פרשנות חוק מסויים או מעבר לכך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר, הרבה דברים שבג"ץ דן בהם היו נחשבים כ*לא שפיטים*. הבחירה מה שפיט ומה לא היא בחירה אידיאולוגית, המבטאת נקודת מבט לגבי תפקידו של המשפט, ואיננה מונחתת משמים (גם ההנחה שלך על תפקידו של הבג"ץ היא לא בדיוק פרשנות מוסכמת שאין עליה עוררין). סה טו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |