 |
אבל אני הרי מקבל את תפיסתך ואת זו של ארז שהכיבוש הוא עוולה שאנשים הגונים צריכים לעשות הכול (לדעתי אפילו במחיר העוולה של הפעלת כוח אלים) כדי לסיים.
מה שנראה לי צבוע (בכנות, עלי לומר שפל) הוא התייחסות לעוולות של צד אחד כאילו הן חסרות הקשר במציאות. כאילו התקפה של צה"ל על עזה היא עוול בלתי מוצדק ממש כמו התקפה של צ"הל על ציריך או התקפה של אל-קידע על ניו-יורק. אני חושב שאדם הגון, שיש לו ביקורת על מעשי ישראל, לא ישכח לאזן את ביקורתו (כל פעם שהוא מטיח אותה!) עם המצב האקטואלי ולא ישכח לשקול את החלופות למעשי העוול שהוא מבקר.
למשל, אם יש לו ביקורת (לדעתי בחלקה מוצדקת, על פניה) על מבצע "עופרת יצוקה" הוא לא ישכח לשקול אותה מול החלופה שלא לפעול ולהמשיך לספוג קסאמים יותר מ-7 שנים. (הרעיון שהתקפה צריכה להיות מידתית הוא רעון מגוחך - גם במשפט הבינלאומי התקפה שאין לה סיכוי להיות אפקטיבית, איננה מוצדקת). איזון כזה אינו צריך להפחית מהביקורת - הוא רק הופך אותה משפלה להגונה.
או למשל, אם יש לו ביקורת (לדעתי מאוד מוצדקת) על הכיבוש, הוא לא ישכח לאזן אותה עם התוצאות הצפויות של נסיגה בשעה שבצד השני יש גורמים (כ-50%) שלא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל ופועלים - בהצהרה ובמעשה - לחיסולה. ביקורת על הכיבוש באופן חד צדדי כאילו הוא רע אבסולוטי שאין כל נסיבות להצדקתו אפילו באופן זמני, או לרמוז שהכיבוש שקול (עלק "מידתיות") בעוולתו ולפיכך מצדיק הרג מכוון של אזרחים, זו לדעתי ביקורת לא הוגת.
חוסר הגינות - הוא רע. חוסר הגינות כלפי הצד שלך - הוא שפל.
אגב, הרעיון שלך לא רע. אם תרשום כל פעם את האמת, תתקשה להתעלם ממנה. היה אחד שנהג לסיים כל הודעותיו באיזכור של דעתו. משהו כמו:
ואת אלון מורה יש להרוס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש