 |
אכן, דרושה רפורמה רצינית בשיטת הניהול של חברות גדולות:
חברות רב לאומיות כבר מעסיקות היום מאות אלפי אנשים, ומשפיעות על חייהם של מיליונים. למרות זאת, הן בד"כ נשלטות בפועל ע"י אוליגרכיה ניהולית מצומצמת, ולא באופן דמוקרטי. הפוליטיקה הפנים-ארגונית בתוך חברת ענק כזו היא עצומה בהיקפה, אבל לגמרי לא ממוסדת. אין לחברה "פרלמנט", או גוף דומה, שבו תוכלנה להיות מיוצגות כל הקבוצות המשפיעות על פעילות החברה. אין "אופוזיציה" גלויה להנהלה, או "הנהלת צללים", כמו ממשלת הצללים הנהוגה באנגליה, שתציע לבעלי המניות תכניות אלטרנטיביות לאלו שמציגה ההנהלה.
השכר המופקע למנהלים הוא רק אחד מפירות הבאושים של השיטה הקלוקלת הנהוגה היום, ואפילו אינו הבעיה העיקרית. השאלה המעניינת יותר, ואולי גם הכללית יותר, היא האם המבנה הניהולי המקובל משרת את טובת החברות, כלומר האם הוא ממקסם את הסיכוי שתתקבלנה החלטות ניהוליות נכונות. השאלה כמה לשלם למאן דהוא בעבור שירותיו היא לאו דווקא חשובה באופן מיוחד - למשל אל מול השאלה כיצד חברה ותיקה כמו GM הגיעה לכדי פשיטת רגל למרות היכולות ההנדסיות והשיווקיות המופלאות שלה.
במילים אחרות, לו שיטת הניהול היתה טובה מספיק, לא היה צורך לחפש "מנהלים כוכבים" שיקבלו שכר מופקע, אלא די היה לגייס אנשי מקצוע טובים ולשלם להם משכורת המתאימה לכישוריהם (המדידים).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש