בתשובה להמסביר לצרכן, 09/04/09 10:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כך (לפסקה האחרונה), אני חושב ש"כפייה" או "שלילת חופש" הם מונחים קולעים יותר מ"שימוש כאמצעי" (ויסלח לי קאנט). על פתיל שידון בסוגיה באמת אפשר לוותר, מצידי (-: |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קאנט כבר מת. אז הוא יסלח לך - אתה "כופה" עליו לסלוח. אני חושב שהמונחים שאתה מציע טובים, אבל הם לא מחסים את עניין הגופות. מה נגיד, שאתה כופה על הגופות את הצגתן בתערוכה? מצד שני, כשאני כופה על ילדי ללכת לבית ספר - מה נגיד, שאני משתמש בהם כאמצעי? אבל אני מסכים שאפשר לוותר על הפתיל שעלול להתפתח כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאת עניין הגופות אני לא רוצה לכסות (וגם לא את הגופות עצמן), כי בדיוק על זה אנו חלוקים. אבל אתה צודק: נזכרתי שלפחות בעוד נושא, הגדרת האונס, השתכנעתי (תגובה 404937 וחלקים נבחרים מהפתיל) ש"שימוש כאמצעי" הוא מונח פרודוקטיבי יותר מ"כפייה". אורית קמיר, עד כמה שאני זוכר, לא השתמשה במונח "שימוש כאמצעי", אבל כן דיברה על התייחסות רק לאינטרסים/הרצונות שלי, תוך התעלמות או רמיסה של האינטרסים/הרצונות של הצד השני. הגדרה כזו מוציאה, כמבוקש, את הטרנזקציה עם המכולתניק. זה דווקא מאפשר לי לעמוד על כך שלגופות אין אינטרסים ולא רצונות. אני מקבל את זה שלדידך הן דומות מדי לבני-אדם חיים. לשיטתי הן דומות לבני-אדם חיים פחות ממה שחיות עיליות דומות להם, ואפילו תוכנות מחשב מתוחכמות דיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני חושב שההבדל בין הגישות יותר ברור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |