 |
לא זכרתי במדוייק (עברו חמש שנים) ואין בכתבה עדות חד משמעית לביקור של הילדים בחדרי מתים. הנה מה שכן יש:
...הדבר המוזר הוא ששתי דרכים אלו [הטוב והרע] אינן מסתיימות כאן. אדרבה, נראה שהן אינן מטרת [התערוכה]. שתי [דרכים אלו] מובילות אל אוהל נוסף ובו דגם של מת עטוף בתכריכים וכן בור המדמה קבר. כל זה מלווה בסרט על רחיצת המת ובדרשה בוכייה על מצב המת ומוראות הקבר.
מראות אלו היו קשים עבור תלמידים רבים שהובאו לצפות בהם. חלקם ציינו בפני שהם הוכו בפחד ובבהלה וכי הם נמנעו מלהסתכל על מראות אלה [אך] חלק מהאחראים עליהם דרשו מהם שלא להסיט את מבטם. תלמידים אלו ציינו גם כי בליל אותו היום בו צפו במראות אלה נתקפו באימה גדולה וחששו ללכת לישון מחשש שיפקדו אותם חלומות מפחידים.
...
בתערוכה היו כמה 'הרצאות', שתוכן רובן לא היה רחוק מקריאה לתלמידים האלה להצטרף אל הזרם המכונה 'זרם ההתעוררות האסלאמית' או 'זרם הדעוה' שבד"כ הופך להיות 'זרם הג'יהאד'.
...
מורים רבים עורכים הטפה בעניין זה במהלך השיעורים. אחת המורות הביאה [לכיתה] בובה [המדמה מת] ורחצה אותה בפני התלמידות. היא שיתפה את [התלמידות] בפעולת הרחיצה ועטיפת התכריכים. חלק מהתלמידות ציינו כי לקו בחרדה מסוימת [עקב כך].
...
פעילויות אלו אינן מצטמצמות רק לבית ספר [מסוים], וכי הן גם אינן מצטמצמות רק לפעילויות חד פעמיות שמחוץ לכיתת הלימוד כדוגמת התערוכות. יתר על כן, [פעילויות] אלו הן כמעט יומיומיות [והן נערכות] בבתי הספר לאורכה ולרוחבה של הארץ. לפני כשנה פרסם העיתון "אל-וטן" מאמר שלי תחת הכותרת 'תרבות המוות בבתי הספר'. היה זה מאמר ביקורת על השימוש הנפוץ בבתי הספר בנושא המוות במסגרת הפעילויות שמחוץ לכיתת הלימוד... התקווה היתה שמשרד החינוך יקים ועדה שתחקור תופעה זו ותודיע את מסקנותיה, כדי שהאזרח יידע את העמדה הרשמית ביחס לתופעה זו. אבל דבר לא קרה ומשרד [החינוך] דבק בשתיקתו עד היום.
אחת המורות הציגה לתלמידות סרט וידאו 'כדי ש[התלמידות] יצפו כיצד רוחצים את המת, וכיצד עוטפים אותו בתכריכים באמצעות תמונות מפחידות וברקע קול מפחיד עוד יותר.' הוא [גם] מספר מפי בתו ש[אמרה]: 'המורה כבר הציגה לנו בעבר את הסרט הזה מספר פעמים. אני מתכוונת להסיט את המבט כדי שלא אראה את מה שמוצג [בסרט]. היום המורה בחרה את הבנות שהכי מפחדות [מהסרט] ואני ביניהן, היא מיקמה [אותנו] בהתחלה והכריחה אותנו בדרכים שונות להסתכל על המרקע כשהיא אומרת: תראי הוי... התבונני זה הסוף שלך ושל חברותיך.'
(וכן הלאה)
... האם יש צורך לקחת את ילדינו לטקסי אבל וקבורה? האם יש צורך לקחת אותם לחדרי הטיפולים כדי לצפות ברגעים שבין החיים למוות? האם איננו חוששים שבתי הספר שוקדים להציג את תופעת המוות בפני התלמידים, ברמה כזו אשר גורמת לתלמידים להתנזר מהחיים [בעולם הזה], לברוח מהם ולזלזל בחידושים ובהישגים של העולם הזה."
(מתוך http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?act=sh...)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש