בתשובה לראובן, 19/02/09 9:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משום שיש משהו בחוק השני שאין בראשון והמשהו הזה הוא הדרישה להכניס את הרצונות, המחשבות, הדעות, כוונותי העתידיות והאידיאלים שלי אל תוך מערכת היחסים הפורמליסטית שקיימת ביני לבין המדינה (מערכת החוק). אתה יכול לשפוט אותי או לקנוס אותי על חציית מעבר חציה באור אדום, במדינה דמוקרטית. אתה לא יכול לדרוש ממני להגיד (ולשפוט או לקנוס אותי אם אסרב) שזה חוק חכם, נכון או שאני מתחייב מראש לעולם לא להפר אותו. במדינה דמוקרטית חובה עליך (פורמלית) לכבד את חוקי המדינה במובן שעליך לא להפר אותם, אבל לכבד את חוקי המדינה (במובן הרגיל של ''כבוד''), להתמוגג מהם, לאהוב אותם או להתחייב לעולם לא להפר אותם זה משהו שאתה צריך לעשות (אם תרצה) בינך לבין עצמך או בינך לבין הבריות האחרות באותה מדינה, במישור הלא פורמלי (דיון, נורמות וכו'). שנית, חוק שדורש ממני לחתום על כך שכל הפרטים שמסרתי בהצהרת ההון הם נכונים הוא חוק טפשי ומיותר (מספיק חוק שמחייב אותי למסור את הפרטים הנכונים או ניסוח שמידע את החותם שחובתו לספק את הפרטים הנכונים). זה קשקוש בירוקרטי שלא שווה את הדיו בו הוא נכתב, אבל הוא שונה במידת החומרה שלו ביחס לחוק עליו דיברנו למעלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על הצהרה פרטנית לגבי כל חוק שהוא חכם ונבון, אלא הצהרה שאתה מקבל את העיקרון של שלטון החוק. האבחנה שלך בין הצהרה לבין ניסוח המיידע את החותם שחובתו לספק פרטים נכונים נראית לי מלאכותית. אם בחתימתך על קבלת תעודת זהות היה ניסוח המיידע אותך שחובתך למלא את חוקי המדינה, פתאום הכל היה בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה במשפט הראשון למשהו שלא נאמר. נתחיל מהשני. זה לא מלאכותי, זה הבדל עקרוני ומהותי (גם אם, אולי, לדעתך כל זה רק מילים, הבדלי ניסוחים מלאכותיים ולמי בכלל אכפת. חותמים וממשיכים בחיינו בלי הבדלים מהותיים). אם בחתימתי על קבלת תעודת זהות היה ניסוח המידע אותי שמדינת ישראל היא מדינת חוק ומכך נובע באופן טריוויאלי שיש סנקציות1 כנגד אלה שמפרים את החוק, אז באמת הכל היה לפתע פתאום בסדר. הייתי גם מודה אם הניסוח היה מכיל עוד פרטי מידע חשובים לאזרח כגון מה צבע השמים בימי קיץ בהירים והאם האפיפיור נוצרי או לא. אם בניסוח היה כתוב שאני מצהיר אמונים לחוקי מדינת ישראל ומתחייב לעולם לא להפר את חוקיה, הייתי אומר למדינה שהיא יכולה לחפש את החברים שלה ומוותר על השימוש בתעודת הזהות. אני לא מתכוון לשחק במשחק הזה בו מדינת ישראל מתבלבלת ומתחילה לחשוב בטעות שהיא תנועת נוער. לא בא לי להיות אזרח במדינת "צופים" שכזאת. _________ 1 שאינן ביטול אזרחות. זו כבר סנקציה לא לגיטימית במדינה דמוקרטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחוק הדורש מכל מתאזרח בארה''ב להצהיר על ניתוק כל קשר עם שליט או נציג של שליט של מדינה זרה ועל נכונות לשרת בכוחות המזויינים של ארה''ב אם ידרש, הוא ''חוק טפשי ומיותר, קשקוש בירוקרטי שלא שווה את הדיו בו הוא נכתב''. יתר על כן, טענתי בראשית פתיל זה, כי הוא כנראה מיושן ומתאים לדגם דמוקרטי שלא כל כך קיים היום. ובכל זאת, ראה זה פלא, לא מעט מיהודי ארה''ב (בפרט החזקים והמשפיעים שבהם) מקווים שמר פולארד ימק בכלאו עד יומו האחרון. אולי גם מפני שהם מבינים שהמונח ''נאמנות כפולה'' נשמע שפיר לאוזן הישראלית אך ממאיר לאוזן האמריקנית. להצהרות וטקסים כמו לתודעה, יש משמעות, גם אם היא לא בהכרח יורידית או פראקטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלי לשאלתך היא כן. אני לא מתרשם מטיעוני ''אם האמריקנים עושים זאת''. זה אכן חוק מיושן שלא מתאים לדגם הדמוקרטי שקיים היום. אולי לכם, (כנראה) רוב בני האדם, חשוב להשתתף יחדיו בטקסים, הצהרות וליטופים הדדיים. הדגם הדמוקרטי המעודכן לא מפריע לכם להשתתף יחדיו ב''מסיבות'' האלה. הדגם המעודכן יותר בסה''כ דורש ממכם ללמוד לחיות עם האנשים שלא צריכים או לא רוצים לשחק את המשחקים האלה. הסרוב שלי (ושל אלה עם עמדה כשלי) להענות לדרישות מסוג זה אינה משהו שניתן לשאת ולתת לגביו, נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפרו לי על פרופ' יוסף אגסי שגם אחרי שנים באונ' בוסטון הוא סירב לקבל אזרחות אמריקאית. הנימוק שלו היה שאם תפרוץ מלחמה בין ארה''ב לבין ישראל הוא לא ידע לצד מי לעמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אדם מאוד אמיץ. אם תפרוץ מלחמה בין ארה"ב לבין ישראל, הרבה יותר נבון לחפש *מאחורי* מי או מה לעמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מה יש לך נגד מסיבות, טקסים, הצהרות וליטופים הדדיים? 12. 1 במיוחד ליטופים הדדיים נשמעים בסדר גמור. וגם מסיבות, אם יש מספיק אלכוהול. 2 שאלת רשות. לא בא לך, תתעלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום דבר כנגד כל זה. האמת היא שטקסים, מיתולוגיות, לאומיות/לאומנות, סגידה לסמלים, שאיפות לאוטופיה ואפילו מנהגים דתיים זה משהו שמאוד מעניין אותי, אבל תמיד כמביט מהצד1. אישית, כמשתתף פעיל, זה אף פעם לא דיבר אלי. אינטלקטואלית אני מצליח (במידה מסוימת) להבין את ההתנהגות האנושית הזאת ואפילו למדתי לפתח כבוד (מסוים) כלפיה, אבל היכולת שלי להתחבר אליה רגשית היא כשל היכולת של חיזר2. אבל אם יש מספיק אלכוהול, אז גם אני בעד (ולא חשוב מה). ________ 1 אתה יכול לכנות את זה: אנתרופולוג בגרוש. 2 E.T אולי ימחה על המשפט הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאתה בוחר לדמות את העמדה שלך ל''יכולת של חיזר'' (עניין אישי, אפילו פגם באנושיות), ולא להפוך אותה לעמדה של העדפת ''אוניברסאליות אנושית'' (אנושיות רבה) שהיא התגברות על לאומיות, סמלים פרטיקולריים וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בחירה מודעת של מילים. לדעתי, הדבר הזה שמנסים למכור לנו כ"אוניברסאליות אנושית" הוא בד"כ לא יותר מאשר משהו שמשרת סמלים ואידואלוגיות מערביות (שמזינות תהליכים כגון אמריקניזציה, מערביזציה וגלובליזציה). אבל למה שנאת ה(חי)זרים הזאת? :) אני לא רואה בכך פגם אלא שוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, שוני בלי אידיאולוגיה צמודה. השנאה שלי לחיזרים מוצדקת לחלוטין. אח''כ קשה לי ללכת בבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? מה עושים החיזרים להליכתך בבוקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הם חוטפים אותי בלילה, וידה ידה ידה, קשה לי ללכת בבוקר. זה לא קרה לך אף פעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כן, אבל בלי ידה, וזה היה ביום. טז יצא שאת הקשיים פוגגתי בחלומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיקות יסודיות. מאוד יסודיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד מפתיע. כל החיזרים שפגשתי עד כה היו חפיפניקים לאללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פגשת ווגונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב ובלי קשר לחילוקי הדעות... חשוב שבדיון זה נבדיל בין דרישות הנהוגות (בעולם ובישראל) ממי שכבר אזרח לבין דרישות ממתאזרחים. הדרישה של ליברמן "אין נאמנות אין אזרחות" כבר מיושמת בישראל כלפי מתאזרחים. על המעוניין לקבל אזרחות ישראלית1, להצהיר בקול רם וברור "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל". חיפשתי גם את הסעיף שמחייב לקשקש בזנב ולהרים את הרגלים הקדמיות, אבל כנראה שהוא הושמט לפני סיום תהליך החקיקה. ________ 1 עפ"י חוק האזרחות, תשי"ב 1952 פרק א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה האחרון שאצטרך להסביר לו את עצמי: א. אני יודע שהצהרת ההתאזרחות האמריקנית ניתנת רק ע"י מתאזרחים חדשים. אני יודע שמדובר פה על עניין שונה ואני מעלה כאן לדיון האם אזרחות בהכרח שתהיה אוטומטית לחלוטין ונטולת כל אלמנט של בחירה והתחייבות. העובדה (אולי) שכיום אין מדינה דמוקרטית הדורשת משהו מילדי אזרחיה בתמורה לאזרחות נאמרה כבר, ועדיין מותר לדון האם מן הראוי שיהיה כך. ב. ההצעה שלי לא דומה אפילו להצעה של ליברמן. היא לא נוגעת לאזרחים מסויימים אלא לכלל האזרחים והיא אינה נוגעת לרגשותיהם ואהבותיהם אלא למעשיהם. בכל מקרה לא מדובר על טרנספר משום סוג שהוא. רשאי אדם להחליט שאינו רוצה להיות אזרח במדינתו ולהישאר בה כתושב לא אזרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על ביטול המישטר הדמוקרטי ומעבר לפאשיזם. לא פעם קראתי את המישפט-"הכנסת ריבונית". המישפט הזה הוא חלק נוסף מאי הבנת הבסיס של ההוויה הדמוקרטית. היחיד שהוא ריבון במדינה הוא העם. הכנסת מוסמכת לחוקק חוקים אך לא לבטל את ריבונות האזרחים. לחוקק עונש של ביטול אזרחות הוא חקיקה לא דמוקרטית. האזרחות הקיימת של אדם במדינה היא עובדת יסוד- אקסיומה בהווייתה. אם האזרח עובר על החוק הוא אמור להשפט. להשפט כאזרח. אפשר אולי להמשיל אותו לבעל מניות בחברה מסויימת; חברה אינה יכולה להפקיע את מניותיו כי הוא הבעלים. האזרח הוא הבעלים של המדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |