בתשובה לגלעד ב., 10/02/09 15:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברשותך אני אצמצם את הדיון לזכות לחיים כרגע. אני מציע את הזכות לחיים כאקסיומה. כבר נעשו מאמצים לבסס את הזכות הזו כנובעת מאקסיומות אחרות אבל אני לא יודע אם אני עצמי שלם עם הטיעונים הללו ולא ברור לי אם אוכל להגן עליהם. אני טוען שזה לא משנה. הזכות שאני מדבר עליה אינה תלוית חברה ואינה קיימת א-פריורי. היא קיימת כקונספט בתודעה של בן אדם וכתוצאה מכך קיימת בצורה כזו או אחרת בכל חברה אנושית. לדעתי הסיבה לקבל את הזכות הזאת כאקסיומה היא התבוננות במציאות ובטבע האדם: כל אדם, בתור אורגניזם חי, סולד מהמוות ומעוניין להמשיך לחיות. כלומר, מייחס לחיים ערך (בלי התייחסות לפתולוגיות כגון התאבדות). יתרה מזאת, החיים כערך הם הבסיס לכל ערך אחר שהרי ערכים אינם קיימים לגבי אדם מת. האדם הוא גם בעל תודעה ופקולטה רציונלית ולכן מסוגל לזהות שגם אנשים אחרים מייחסים את אותו ערך לחייהם ומרגישים את אותו הדבר ביחס לפגיעה בהם עצמם. מכאן, קבלת הזכות לחיים כערך עליון שאינו תלוי בשיפוטו של אדם (או קבוצת אנשים) אחר. עוד סיבה נוספת, פרגמטית, כתבתי למעלה: דחייתה נותנת לגיטימציה למעשים הנוראיים ביותר ולעוולות הגרועות ביותר שיכולות להעשות לאדם ע"י אדם אחר. בלי להכיר אותך אני חושב שגם אתה מקבל זכות זו כאקסיומטית, במודע או שלא במודע. אני אחזור על שאלה ששאלתי קודם (זה הייתי אני): האם מישהו מהמתדיינים פה מאמין באמת ובתמים כי המוסריות של רצח בדם קר (סתם כך) היא פוזיציה שניתן להגן עליה בצורה רציונלית2? אם כן, אני אשמח לשמוע כיצד (ברצינות). אם לא, איך אפשר לתפוס משטר (תרבות, וואטאבר) שמאפשרים זאת כמוסריים? וללא שימוש במושג "זכות", *מה* הופך את המעשה הזה ללא מוסרי לדעתכם? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |