|
||||
|
||||
המגיב מתגובה 503834 התרשם, בודאי, בדומה לי - כי הנחת היסוד שבשאלה בסעיף ב' שבתגובה 503730 היא שמול כל זכות ("כלשהי", אם זה נורא חשוב) עומדת חובה ("כלשהי", אם זה ממש קדוש), וכן גם, במידה כלשהי, זו או אחרת - כי אתה עצמך שותף להנחת יסוד זו או לפחות רואה אותה בחיוב-מה. לענות לאותו מגיב - "לא לקחתי, שאלתי שאלה", זוהי, הממ, איך לומר בעדינות? - זוהי זכות - הזכות להתחכם, אני משערת - אבל הזכות הזו, הממ, איך לומר, שלא בתקיפות, או, חלילה, בגסות? - הזכות הזו, זוהי זכות שיהודי בעל מינימום "כלשהו" של יושר אינטלקטואלי - היה מוותר עליה! ועוד לעניין זכויות ושאלת קיומן או היעדרן של חובות: ככל שזכור לי, הזכות לגרד בעמקי עומקיה של האוזן הפרטית (ימנית או שמאלית) היא זכות שאין ניצבת למולה כל חובה. כלומר - אמנם רוב הנהגים הישראלים שמינם זכר נוהגים לתחוב אחת או יותר מעשר אצבעותיהם אל תוך אחת או שתיים משתי אוזניהם ולממש זכות זו הלכה למעשה בפרטיות החמה והאפלולית של רכבם הפרטי, בעומדם ברמזור ובהמתינם לחילופי פרוז'קטוריו של הנ"ל מן האדום לירוק, אך ככל הידוע לי - הוצאת רשיון נהיגה ו/או חידושו התקופתי, וכן גם חובת הוכחת זכריותו של המממש - שתי אלו רשות הנה, ואינן מהוות חובות שהן בגדר תנאים הכרחיים ובל יעבורו למימוש זכות יסוד אנושית זו - זכות הגירוד באוזן הפרטית לנוכח מבטה הצופה של העין הציבורית. כמו כן, אין עומדת בתחום זה חובה כלשהי מצד המדינה, מצד הנהגים או הנהגות הממתינים באותו רמזור, מכוח עליון או מצד שני או שלישי כלשהו לעניין זה. אם טעיתי בנקודה זו - השכילני נא ואחכם. |
|
||||
|
||||
נראה לי נכון יותר, לסווג את ה"זכות" שלך לגרד את אוזנך כ"חרות" ולא כ"זכות". לא בכדי אני חוזר ומבקש משותפיי לדיון בנושא זה לנסות להגדיר "זכות" ולא לשווא הם עומדים בסירובם לעשות כן. האם את מוכנה לנסות את כוחך ולהוכיח את יתרון הנשים על הגברים? בין כך ובין כך, בודאי שמול "זכות" זו ניצבת חובה אחת לפחות, המוטלת לפחות עליי: למנוע ממך, באיום או בכוח, לגרד את אוזנך, לכשתחפצי לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
"נראה לי נכון יותר, לסווג את ה'זכות' שלך לגרד את אוזנך כ'חרות' ולא כ'זכות'." אבל עפ"י סלמונד (John William Salmond) ראויות החירויות להיגדר כזכויות, במסגרת הגדרתן הרחבה של האחרונות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מקור התמיהה שלך הוא שחסר "לא" לפני ה"למנוע ממך". היהודי אומר שמול כל זכות של מאן דהוא עומדת חובתו של כל אחד אחר לא למנוע מאותו מאן דהוא מלממש את זכותו, ובכך הוא נותן דוגמא לטענתו המקורית שמול כל שכות עומדת חובה (אני מניח: אחת או יותר, שכן האג'נדה שלו ודאי לא נגמרת באותה "חובה" טריויאלית למדי). לדוגמא: מול זכותו של היהודי להתחזות לפרוטה בחבית עומדת חובתנו להעמיד לרשותו חבית. לכשלעצמי אני מבין קטן למדי בזכויות וחובות, ולפיכך מנסה להסתפק בזכותי למעט צמר גפן באוזן, אבל עלי להודות שאני נכשל שוב ושוב בנסיוני לממש את הזכות הזאת, וחבל. לו היתה לי זכות לקלל בפומבי, היו ריבועי האייל סמוקים כסלק. |
|
||||
|
||||
לא שמתי לב שתמיהתך הופנתה לאלמונית ולא ליהודי. נא לראות את הודעתי הקודמת כמבוטלת. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להגיד: "מה?? אני לא שומע - יש לי אצבע באוזן" |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |