|
||||
|
||||
אני שונא לארוז. כמה הפסדת? |
|
||||
|
||||
לא הכחשת, שנותרה בך מידה של הכרה בכך, שהיהודים חייבים וצריכים מדינה משל עצמם, ואולי נותר בך גם מעט ניצוץ יהודי. לכן, עדיין לא הפסדתי דבר. |
|
||||
|
||||
היהודים ראויים למדינה - כן. יש בי ניצוץ יהודי - אולי (אין לי מושג מהו אותו ניצוץ, ואין לי מושג אילו ניצוצות מתרוצצים בי). אני חי כאן בגלל הסיבות האלה - לא ולא. הנה אני מאמין גם שהטיבטים ראויים למדינה, והניצוץ הטיבטי אולי מרצד במוחי ליד ניצוצות אחרים (תה טיבטי אני דוקא לא אוהב, אבל אני עושה הרבה שימוש במילה ''לאמה''), ובכל זאת אין לי שום כוונה לחיות בטיבט. |
|
||||
|
||||
אתה אינטליגנט מספיק, כדי להבין שחיבתך או חוסר חיבתך לתה הטיבטי (אני ממליץ, אגב, על תה נפאלי עם קורט פלפל שחור, כפי שלמדתי מזוגתי שתחיה*), אינה קשורה לאותו ניצוץ שאני מדבר עליו (גם אני לא יודע להגדירו במדויק, אבל אני יודע שהוא קיים. ואני גם יודע, שניתן לאבדו). ואני גם ער לכך, שבני אדם רבים גרים במקום שבו הם גרים מהמון סיבות, שאינן קשורות כלל ללאומיותם או להשקפותיהם. אבל משאישרת, כי גם לדעתך היהודים אכן ראוים למדינה משל עצמם - לא הפסדתי בהימור, וזה הרי העיקר... ____ * הסיפור שלי ושל זוגתי הינו באמת סיפור מטורף לגמרי, שאני משער שהיה מעניין אותך מאד באופן אישי, אבל הוא אישי מדי מכדי לחשוף אותו כאן. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את תגובה 502046 שלך. ההימור שלך היה, במשתמע, לגבי הסיבות לכך שאני חי בישראל. הפסדת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |