 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני יודע אילו מתגובותיי בפתיל זה קראת. התגובה שלה הצמדת את דבריך היא ממש מובנת מאליה. כתוב שם שאם השנה שלאחר המבצע תהיה רעה מבחינה בטחונית מזו שלפני המבצע, העובדה הזאת תחזק את הטענה שהמבצע הזה היה כישלון. לכן אני מתאר לעצמי שהתכוונת לדברים אחרים שכתבתי קודם, שאותם ראית. בתגובותיי הקודמות הבאתי כמה דוגמאות כדי להסביר את דבריי, וכדי לא לשעמם אביא עוד דוגמה. נניח שחוקרים מצאו שחומר מסויים שהם מייצרים, אם יפיצוהו באוויר של עיר מסויימת בכמות x יביא הדבר לכך ששום איש או אישה בעיר הזאת לא יחלו בסרטן משום סוג. אבל כיוון שהם לא נערכו לייצר כמות כה גדולה, הם מציעים לבנות ארובה במרכז העיר ולהתחיל בכמויות קטנות יותר. מתחילים להריץ את הפרוייקט ואז מתברר שמספר החולים בסרטן מסוגים שונים עולה בצורה משמעותית. כשמוסיפים עוד לכמות, המספר קופץ בצורה דרסטית. איך אפשר יהיה להתייחס לטענתם שחייבים להגיע ל x ואם לא, אי אפשר ללמוד דבר ? מה גם שההצעה להריץ תחילה את הפרוייטק בצורה חלקית באה מהם. . . עניין הקשר בין ההתנחלויות ובין צרותיה של המדינה לא יכול להיות עניין מדרגתי. לא ייתכן שאם תחסל את כל ההתנחלויות ותפתח את כל הסגרים ותיתן שלוש נשיקות על לחיו של כל פלסטיני, נפטר מכל צרותנו, אבל אם נחסל רק חצי או שלושה רבעים מכל ההתנחלויות ונדביק רק נשיקה אחת על לחיו של כל פלשתיני, לא רק שלא יקרה דבר אלא שהמצב עוד יחמיר בצורה דרסטית. היה הסכם אוסלו והייתה התנתקות. שני צעדים ענקיים לכוון הפלשתינים וכנגד ההתיישבות, ותראה מה קרה. איך אפשר בכלל להעלות על הדעת המשך בדרך הזאת ? אשר ל"יריחו תחילה", כבר היו בהיסטוריה דוגמאות לכך שפגיעה באוכלוסיה גורמת למהפך בגישתה. על היפאנים אמרו שהם לעולם לא יכנעו וכל מטרתם בחיים היא למות (למען הקיסר), וגם הגרמנים היו שואפי מלחמה ומנוולים לא קטנים. הם חטפו בגדול, והדבר הפך אותם לעמים שוחרי שלום. לדעתי מנגנון ההרתעה שאותו תיארתי שורר בין כל שתי מדינות. מצב כזה כמו אצלנו שבו מדינה קטנה וחלשה יורה טילים על מדינה חזקה לא קיים בשום מקום בעולם חוץ מאשר אצלנו, ואי אפשר בכלל להעלות על הדעת דבר כזה במקום אחר. חוץ מזה עדיין לא היה מצב שבו ניסינו את העניין הזה חלקית כי תמיד כשפגעו באוכלוסיה תוך כדי קרב היינו מלאי התנצלויות, ואי ההיתנצלויות ועמידה על כך שהדבר נעשה בכוונה הוא חלק מאד חשוב של השיטה. בכל זאת כל מוקירי מלחמת לבנון השניה, יואל מרכוס למשל, מצביעים, בצדק, על ההרתעה שגרם ההרס בלבנון. מכל מקום לא היה מצב שהשיטה הזאת הופעלה חלקית, וגרמה במקום לשיפור המצב, להחמרתו, כמו שכן הייתה בשנים האחרונות התקדמות לכוון רצונותיו של איציק שרק הוליכונו מדחי לדחי. וגם אם השיטה לא תפעל הם ימותו, דמם יהיה בראשם ולא בראשנו, כי ידית ההפעלה שעוצרת את הכל נמצאת בכל רגע ורגע בידיהם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |