|
||||
|
||||
פעם ראשונה שקורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה. אני עונה על המון תגובות שנראות על פניהן כאירוניה, ובכל זאת מחבריהן לא התכוונו לאירוניה כלל. |
|
||||
|
||||
שני הדברים קורים גם לי. בעיקר השני.:) |
|
||||
|
||||
*ב*פעם ראשונה קורה לי כאן... ___________ תסו"ש |
|
||||
|
||||
*ה*ראשונה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שצריך לתקן את המשפט. אני משער שאני טועה, אבל ניסיתי לנתח את המשפט וזה מה שיצא לי: נושא - נסתר (כאילו כתב - 'זו פעם ראשונה...') נשוא שמני: פעם לוואי (לא בטוח איזה): ראשונה פסוקית לוואי: שקורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה ..ניתוח הפסוקית: ..פסוקית נושא: שאני מפספס דבר כזה ..נשוא: קורה ..מושא: לי ..תאור מקום: כאן |
|
||||
|
||||
כאן המקום לוידוי קורע לב שירעיד את אמות הספים באייל: אין לי מושג. הידע שלי בלשון, שהספיק בצעירותי לציון טוב בבגרות (מלבד תחביר, הייתי טוב מאד גם בניקוד, שהיה אז חלק מחומר הבחינה), הולך ודועך עם השנים במקביל לירידה כללית בזכרון לטווח קצר1, בינוני וארוך. מה שנותר עמי הוא אינטואיציה חסרת הצדקה והכלל הפשוט בו אני משתמש כשאני נתקל במשפטים שלא נשמעים נכון לאוזן הפנימית שלי: אני מציב "אשר" במקום "ש", ובמקרה שלנו נקבל: "פעם ראשונה אשר קורה לי כאן שאני מפספס דבר כזה". בלי להרבות מלל, זה לא משפט תקין תחבירית, ולכן הצעתי תיקון. רציתי גם להוסיף כאן משהו לגבי הנושא במשפט, שהוא לטעמי הפסוקית "שאני מפספס דבר כזה" (שהרי זה מה שקורה) אבל דומני שאסור לנושא להופיע אחרי מילות יחס אלא אם כן אנחנו במבנה תחבירי מסוג "אסור לעשן", ואני לא יודע אם ה"ש" במקרה שלפנינו אקויולנטית ל"ל". איפה ברטוב, בלשן, טריליאן ודומיהם? ______________ 1- בשלוש השניות שבין קריאת מספר טלפון לבין החיוג אני שוכח את המספר אלא אם כן אני ממלמל אותו בקול. |
|
||||
|
||||
על מילות חיבור חלים כללים שונים ממילות יחס, ויותר לא אוסיף מבעד אמות סיפי הרוטטות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |