בתשובה להאייל האלמוני, 06/01/09 22:27
אכילס והצב 500512
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 8/1/2009, 4:52
מבחינה אונומטופאית, ברור ש''תוכתוך'' הוא החלק העסיסי של התפוח.
אכילס והצב 500523
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 8/1/2009, 8:43
מה זה אונומטופאית?
אני גם לא הבנתי מעולם למה אלתרמן ממליץ על אכילת גרעיני התפוח.
אכילס והצב 500530
דורון הגלילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 8/1/2009, 9:07
אלתרמן ממליץ על תוכו של התפוח, כניגוד לקליפה. השימוש בקליפה הוא נסיון של אלתרמן למשחק מילים. כשאלתרמן מדבר על ''קליפה'' הוא לא מתכוון רק למעטה החיצוני של הפרי, אלא (בעיקר) לנסיון לעיברות של המילה האידישאית המבוטאת ''קלאפטע'' ונכתבת ''כלבתא'', ופרושה הוא כלבה, במובן הביצ'י של המילה.
כי אם קליפה אחת יוצאת בשמלת שש 500533
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 8/1/2009, 9:32
נראה שהוא מוסיף לה גם מרוח המונח הקבלי שפירושו ''טומאה''.
אכילס והצב 500550
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 8/1/2009, 10:58
תודה.
הקטע שהיה סתום לי עכשיו מואר באור אחר.
אני אשמע עכשיו את השיר ואקדיש אותו לך (וירדן וכלל האיילים).
אכילס והצב 500616
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/1/2009, 0:53
רגע, ומה זה "החראמה" שמסיים את השיר אתה יודע? ומה זה הלֶבֶּן הזה שמשתכרים ממנו?
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500623
דורון הגלילי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 9/1/2009, 7:00
נו באמת, חראמה זאת ההיא שחראם עליה, כלומר מסכנה.

ולבן? אתה לא יודע מה זה לבן? ההכלאה הזאת בין יוגורט לבין מי גבינה? מה ששותה המלח העברי הנועז, בניגוד לוויסקי או לרום שלוגמים יורדי הים שבין הגויים?

אבל אני על אף כל אלה, חי שמיים
אני קשור אל איזו *תנובה* מרופטת
ואם בוכה המפוחית על הברכיים,
ואם נמאסתי על עצמי - זה לא מיין.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500627
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/1/2009, 8:47
חראמה: תודה. אתה יכול לתת כמה משפטים שידיגמו את השימוש במלה? מן הסתם ניחשתי שזה קשור ל"חראם", אבל היה לי רושם שהדובר בבית הזה מרחם יותר על עצמו; אם הוא מרחם (גם) עליה, זה מוסיף טוויסט טוב לשיר.

לבן: אני כמובן מכיר את מוצר החלב בשם זה, וכילד אף סירבתי במו רצוני החופשי לאכול ממנו‏1. אבל אם אליו הכוונה, אני לא מבין את השורה "אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני". אם זו סתם בדיחה על חשבון המלח העברי, היא נראית לי מאוד, *מאוד* לא שייכת למקום שבו היא נמצאת בשיר. וזה אולי הפזמון הכי טוב של אלתרמן שאני מכיר. לכן חשדתי שיש לה מובן אחר.

‏1 עד שהוא נכחד. הוא נכחד, נכון?
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500629
אנטילופה • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 9/1/2009, 9:02
אולי זו מעין עילגות כמו ערבית או תימנית והכוונה היא ללבן הצבע, כצבעו של העראק הטוב.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500634
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/1/2009, 9:24
אה, ו"תנובה" היה פעם כינוי למישהי גדולת חזה, לא?
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500640
איציק ש. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 9/1/2009, 10:39
אתה צוחק? כן, היה כינוי כזה במקומותי.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500646
דורון הגלילי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 9/1/2009, 11:35
"תנובה" אכן היה פעם כינוי למישהי גדולת חזה, ו"ילדי תנובה" היו בני משק שגדלו על מזון בריא ומספיק, אבל "תנובה" היתה (קודם) רשת של מסעדות שהגישה ממיטב תנובת ארצנו. מסעדות עבריות שורשיות שהביאו את ההתישבות העובדת אל העיר, בהן אכלת‏1 סלט ירקות עם לחם שחור ולֶבֶּן.
לא נראה לי שאלתרמן התכוון למשהו אחר. כמו שהלבן הוא הניגוד (הציוני/חלוצי) לוויסקי או לרום, כך התנובה המקומית היא הניגוד (הציוני/חלוצי) לבתי היין הטברנות והקובות של סן פרנציסקו, של מרסל וסן מלו.

___
‏1 לא אתה, אפילו לא אני, אבל אולי הוריך כאשר הם נקלעו לעיר הגדולה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500650
אנטילופה • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/1/2009, 12:14
היתה באלנבי מסעדת תנובה שהספקתי לאכול בה בתחילת שנות השבעים.
יופי של מקום ויופי של אוכל.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500766
האייל האלמוני • בתשובה לאנטילופה יום א', 11/1/2009, 0:03
אני אכלתי בה בשנות התשעים. היא כבר איננה?
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500775
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 11/1/2009, 0:32
אני חושב שאיננה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500677
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 9/1/2009, 22:31
וואו. חשבתי שבתגובה 500623 אתה צוחק עם הקישור לתנובה. לא היה לי מושג שזו היתה רשת מסעדות, והייתי בטוח שבשיר ה"תנובה המרופטת" היא תיאור אחר ל"אותה מִריָמה מזופתת". עכשיו הכל ברור. תודה!
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500694
דורון הגלילי • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 10/1/2009, 8:48
אה, כן, ועיקר שכחתי: הניגוד החשוב ביותר (לבן מול וויסקי או רום, תנובה מול בתי יין, טברנות וקובות, תל אביב מול סן פרנציסקו, מרסל וסן מלו) הוא זה שבין אותה מריימה מזופתת לבין נשים שחורות, צהובות, אדומות או בלונד פלטינה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500699
דורון הגלילי • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 10/1/2009, 9:21
אני מקווה שהאשה שקיבלה משכורת ע"מ ללמד אותי ספרות‏1, לא גולשת באייל, כיוון שההלם שיגרם לה עלול להזיק לבריאותה.

___
‏1 ואי אפשר להאשים אותה שהיא לא ניסתה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500697
איציק ש. • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 10/1/2009, 9:07
לחם לבן בבוקר. היתה שם גם לבניה. היתה מסעדה כזאת ליד התחנה המרכזית החדשה: זולה, ללא הניפוח של המסעדות בימינו וכמובן בלי טיפים שאז לא היו באף מקום.
אין מלצרים אין טיפים 500702
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. שבת, 10/1/2009, 9:59
מה יש לך נגד טיפים ונגד הניפוח של מסעדות בימינו? אתה לא חייב ללכת, אתה יודע, או תמיד אפשר לאכול במקדונלד ולשתות בארומה.
אין מלצרים אין טיפים 500711
כ • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/1/2009, 13:28
מה יש לך נגד כלי רכב ממונעים? אתה לא חיב לנסוע בהם.
אין מלצרים אין טיפים 500712
האייל האלמוני • בתשובה לכ שבת, 10/1/2009, 13:31
אני לא התלוננטי. תפני את העקיצות הנבובות שלך למי שהתלונן על טיפ
אין מלצרים אין טיפים 500716
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/1/2009, 14:03
אני נזכר במדריך טיולים של טומי לפיד: "אל תשכחו להשאיר טיפ לסבל; אתם יודעים איזה שכר רעב הוא מקבל?". זה התחיל בהבעת הערכה לשרות האדיב, המשיך בהזדמנות שראו בעלי מסעדות ישרים בתל אביב שלא לשלם בכלל שכר למלצריות ועכשיו התמקם אי שם בין שני אלה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500717
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. שבת, 10/1/2009, 14:09
מתוך הבנה שאנו עשויים להפוך ל''לונדון את קירשנבאום'' של האייל אומר שאני מזדהה אתך לחלוטין. יש משהו אנטישמי במסעדנות הישראלית החדשה. נראה שאלו הם מוסדות שוק חופשיסטיים שמטרתם היחידה היא לפשוט את עורך מעליך ע''י גביית מחירים בלתי סבירים על מוצרי מזון נחותים ושירות חובבני ככל האפשר.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500721
יהונתן אורן • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 10/1/2009, 15:04
אני מצטער, אבל אתה עובר את הגבול. להיכנס בעורכי-דין זה דבר אחד, וקל לי להצטרף אליך בזה. אבל מסעדנים מספקים אוכל. ואוכל זה דבר טעים.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500724
איציק ש. • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 10/1/2009, 16:00
בקשר לשרות שהמסעדנים מספקים: את השרות לא המסעדנים מספקים אלא המלצרים. הם דואגים לכתוב בחשבון: לא כולל דמי שרות כלומר , השרות הוא משהו שאתה כלקוח קונה מהמלצר. כמובן שהבאתי כאן את הדברים בצורה מופרזת כדי להדגישם.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500733
שוקי שמאל • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 10/1/2009, 17:43
אוכל יהיה טעים עוד יותר אם לא יהיה צורך לקחת משכנתא בשביל לאכול אותו.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500767
האייל האלמוני • בתשובה ליהונתן אורן יום א', 11/1/2009, 0:07
אוכל זה דבר טעים רק כשזה אוכל טעים.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500768
יהונתן אורן • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 11/1/2009, 0:09
זה יותר תלוי בכמה אני רעב.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500756
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לשוקי שמאל שבת, 10/1/2009, 22:27
משום מה זה לא תחום רווחי במיוחד, גם בתקופות טובות לכלכלה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500757
אנטילופה • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 10/1/2009, 22:38
הפקעת מחירים, הונאת לקוחות וניצול עובדים, הם התנהלות עיסקית לא חכמה ומתכון בטוח לאובדן רווחים ופשיטת רגל.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 500794
easy • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 11/1/2009, 10:44
בתור אחד שאוכל כמעט כל יום ארוחת צהריים במסעדה (כל פעם מסעדה אחרת) נראה לי שאתה מגזים.
במחיר של 50-40 ש"ח (אנחנו כמדיניות לא אוכלים במקומות יקרים יותר) אני מקבל ארוחת צהריים משביעה וטעימה (אנחנו כמדיניות לא אוכלים במקומות שהארוחה העסקית לא משביעה או לא טעימה).
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501132
נועה ו • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 14/1/2009, 16:35
מה עניין אנטישמיות לכאן?
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501134
האלמונית האידיאולוגית • בתשובה לנועה ו יום ד', 14/1/2009, 16:39
זוהי כנראה אירוניה דקה של שוקי, יש לקחת בקלות עם כוסית שרי (לא עם לבן!).
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501131
נועה ו • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 14/1/2009, 16:28
נשאלת שאלה שהטרידה אותי תמיד:
מי זה בוכה מפלפל בטחינה?
ממתי טחינה היא דבר חריף?
ואם תאמרו שלאבותינו האשכנזים הטחינה נדמתה מאכל חריף מאין כמוהו, צר לי - חזרת על הגפילטע חריפה יותר.

שכבר אראה אותך בחוץ, הרם רגליים
נשים שחורות יש, אדומות יש, בלונד פלטינה
תבחר אחת מכל סוג, אפילו שתיים
עכשיו גם לי דבר מה נוזל על הלחיים
מן העשן או מן הפלפל שבטחינה
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501152
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לנועה ו יום ה', 15/1/2009, 2:14
אני אישית אוהב לשים בטחינה טיפה פלפל ירוק חריף, רק לפתוח את הטעם, ומן הסתם אילו הייתי אוהב יותר חריף אז הייתי שמח גם להגיע למשהו שייזל על הלחיים. אבל זה רק אני, ואכן התפלאתי כמוך על השורה הזו. אחרי ההסבר של דורון, זה דווקא ברור. מי שמכור לתנובה ומשתכר מלבן, אהובתו יכולה בשקט לתרץ את דמעותיה בחריפות הטחינה.

(אבל צחוק בצד, זה באמת קטע נפלא בשיר, שממש מרים אותו מדרגה מעל רוב פזמוני אלתרמן (וזו תחרות קשה) - פתאום מתוך ההתחכמויות וזיקוקי החריזה מגיח רגש אמיתי.)
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501218
נועה ו • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 15/1/2009, 22:53
בתור חובבת חריף - מעולם לא הגעתי למצב שמשהו נזל לי על הלחיים.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501229
איציק ש. • בתשובה לנועה ו יום ו', 16/1/2009, 6:55
רק על הסנטר, הצוואר ולתוך החולצה.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501232
רון בן-יעקב • בתשובה לנועה ו יום ו', 16/1/2009, 8:00
בהקשר של השיר, ברור שמדובר בדמעות.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501266
נועה ו • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 16/1/2009, 17:57
לזה כוונתי, כמובן. עדיין, מעולם לא הגעתי למצב הזה, ואני אוהבת חריף.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501949
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לנועה ו יום ד', 21/1/2009, 13:25
יכול להיות שהורגלת לחריף יותר מדי בהדרגה? (או יותר מדי מוקדם, ואת לא זוכרת?) אני זוכר היטב חוויית חריף מכוננת אחת, בפעם הראשונה שאכלתי אוכל תאילנדי. זה היה כמעט בלתי נסבל, ומענג להפליא, והיו מעורבים בעניין הרבה נזלת, יזע ודמעות.
אתה שיכור, זה כבר הלבן השמיני 501952
נועה ו • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 21/1/2009, 14:50
לא מוקדם בכלל, אבל יתכן שבהדרגה, משום שההרגל לחריף נוצר עקב האוכל ש*אני* מבשלת, כך שמידת החריפות אף פעם לא באה לי בהפתעה.
אכילס והצב 500617
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 9/1/2009, 0:58
אוּנוֹמָטוֹפֵּאָה: מלה שנגזרת מהצליל הטבעי של המסומן שלה: "בקבוק" הוא הדוגמה האהובה, וגם "פכפוך", "קרקר", "אוושה" (שום דבר כאן לא באחריות).
אכילס והצב 500976
אלון עמית • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 13/1/2009, 4:12
אחד הדברים שמזלך שלא לקחת אחריות עליהם הוא השורוק שם בהתחלה.
אכילס והצב 501039
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאלון עמית יום ג', 13/1/2009, 17:04
אוּי. תודה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות