בתשובה לאנטילופה, 23/12/08 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דתיים מטעמי מצפון? ואני לתומי חשבתי שהדת היא תחליף למצפון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדת היא תחליף לאופיום (אם כי לא באותן האיכויות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי דת, ניסיתי אופיום. זה לא באמת תחליף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה צוחק, אבל ליתר ביטחון אני רוצה לומר שזה ממש לא נכון. אני מכיר אנשים דתיים שמתחבטים בשאלות מוסר ומצפון ושזה מרכז הווייתם. בזמן האחרון אני קורא שוב בכתבי הרב סולבייצ'יק. בעבר לא התחברתי אליו, והיום אני לא מבין כיצד יכולתי להיות כל כך אטום לעוצמה של האיש. ברשותך, אני מעתיק לכאן קטע מתוך אחת הערות השוליים הראשונות ב"איש ההלכה". סתם, כי אני נהנה ממנו כל כך: "...הדעה השולטת עכשיו ברשות הרבים של אישי הדת, בין בחוגים פרוטסטנטיים ובין ביהדות הליברלית והקונסרבטיבית האמריקאית, כי חווית הדת היא פשוטה ביותר, ואין בה לא מן התסבוכת הרוחנית המצויה בתודעת התרבות הרוחנית ולא מן הזעזועים הנפשיים ולא מן החבלים והמכאובים הכרוכים בהתפתחותה ושיכלולה של האישיות הרוחנית שבאדם. השקפה פופולרית זו אומרת, כי החוויה הדתית נוחה ומתוקנת, רכה וענוגה; הרי היא נחל עידנים למר רוח ומי מנוחות לקשה יום. האדם 'הבא מן השדה עייף' – מן שדה מערכות החיים ומלחמתם, מן הרשות החילונית המלאה והספוגה ספקות וחששות, הכחשות והזמות, התנגשות והאבקות – מתרפק על הדת כתינוק על אימו ומוצא בחיקה "מקלט ראשו, קן תפילותיו הנידחות", נוחם על אכזבותיו וייסוריו... כמדומני, שאין צורך בביאור הזיוף, שמוכח שמתוכה של השקפה זו. ראשית כל החרג הרומנטי כלפי בריחה מרשותה של הדעת והבעיטה במרותה של ההכרה המדעית האובייקטיבית...[תורות רומנטיות] שמתוכן בוקעים ועולים בצורות שונות קידוש החיוניות והאינטואיציה, הערצת האינסטינקט והשאיפה לשלטון, אידור החיים האמוציונאליים האפקטיביים והסובייקטיביות הנוזלת והשוטפת...הביאו אנדרלמוסיה והשחתת האדם לעולם. האדם המשתחרר מן העקרון הרציונאלי והפורק עול הדעת האובייקטיבית מעל צווארו, סופו לקצץ בנטיעות ולהחריב סדרי בראשית. ולפיכך נוח לה לדת להתאחד עם הדעת ההגיונית הבהירה והמלובנת – אף שלעיתים תכופות מתנגשות הנה אהדדי – מלתנות אהבים עם השקפות מעורפלות ומסתוריות, המגששות באפלת ההוויה בלי אבוקת המדע האובייקטיבי, וחושבות, כי חדרו לכבשנו של עולם. ושנית, כל עצמה של השקפה זו על הדת בשקר יסודה. התודעה הדתית...אינה כה פשוטה ונוחה, אלא כלפי לייא, מסובכת וחמורה ומפותלת ביותר. במקום שאתה מוצא תסבוכתה, אתה מוצא גדולתה. החוויה הדתית היא מראשיתה ועד סופה אנטינומיה ואנטי-תטית. מטיחה היא תודעת איש הדת דברים כלפי עצמה ומתחרטת, באה בטרוניה על כמיהותיה ושאיפותיה ומשתקעת בהן, מהרהרת אחרי מידותיה ובועטת בהן, אבל גם משתעבדת להן. יש בה מן המשבר הרוחני, מן הירידה והעלייה הפסיכית, מן הסתירה של אישור ושלילה, של הכחשה עצמית ואישור עצמי. האידאות של חיי שעה וחיי עולם (זמניות ונצחיות), ידיעה ובחירה (הכרחיות וחופש), אהבה ויראה (העריגה לד' והבריחה מהדר גאונו)...אין הדת מהווה לכתחילה מקלט של חסד ורחמים למאוכזבים ולמיואשים, ונחל עידנים למדוכאי הרוח, אלא מערבולת גועשת וסואנת של תודעת האדם על כל משבריה, מכאוביה וחבליה..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אתה (הוא) פשוט רומנטיקון מיוסר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לרב, נראה לי שהפסקה השנייה בציטוט שהבאתי, שמעלה על נס את "אבוקת המדע האובייקטיבי" מול "השקפות מעורפלות ומסתוריות", שוללת את האפשרות הזאת בדיוק. בנוגע אלי - אני רומנטיקון? אני, שססמתי הייתה מאז ומעולם "העובדות ורק העובדות"? אני אדיש לחלוטין לקסמי הנשים, ללבלובן של עלמות צעירות ונאות, להינץ שדיהן של ריבות זקופות-גו הנקרות בדרכי. הב לי אלקטרונים וברירה טבעית והרף לך מהזיות וחלומות רומנטיים. מיוסר, זה כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל סקס אצלך[*]. אוף. המשך יבוא, אינשאללה. [*] בראי דתי זה דווקא מובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר התרגשות אסתטית, אני חושב. מיסודות הרומנטיקה (אכן, בניגוד לסקס ממשי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל סקס *אצלו*? הוא הרי הגיב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הוא לא אמר שאתה רומנטיקן סטרייט בהכרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכותי הלבביות לנישואייך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, היה נדמה לי ששינית את שם המשפחה שלך. כנראה שבת מגמילה או משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שינית את שם המשפחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי רציתי להיות אלמונית לרגע (ו''עפרונית'' זה שם פרטי. כמו מדונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה קשור לחשמנית על מונית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא באמת ניסית להיות אלמונית. השארת כתובת דואל ואת העלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שעשה אותה אלמונית. בתגובה לה הגבת העלמה לא השאירה כתובת דוא"ל (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של רצינות, במטותא: הקטע ההוא באמת מרשים אותך? לי הוא נשמע כמו אפולוגטיקה ירודה. (כן, האדם דתי אינו פטור מספקות והוא מסוגל לחשיבה רציונלית בתחומים שונים של חייו. וואו!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הזאת נכנסה לי באמצע, בין שתי הפיסקאות שהעבירו את מה שרציתי. בכל מקרה, הציטוט שלי כנראה עושה לו עוול, כי הוא מבלה את המשך הספר בעיסוק בנושאים האלה. זה לא שזה מה שיש לו להגיד על הנושא. לא הולמת אותך, הרצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הינץ שדיהן? פדופיל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כזה על השמשה האחורית של האוטו: "פדופיל - אבל לפניך". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |