בתשובה ליהונתן אורן, 04/12/08 9:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר להסתכל על השינויים בתבניות, או בניית התבניות החדשות שעושה הגאון כדבר מנותק מהסביבה/גוף הידע בו הוא פועל אבל לדעתי זאת התבוננות קצת רומנטית, שלא לומר ילדותית. נראה יותר סביר להסתכל על עבודת הגאון בקונטקסט הרלוונטי קרי הדברים שמהם הוא מושפע - ידע, תרבות וסביבה. אני מסכים שאקטים גאוניים מקושרים לפריצות דרך, אבל ההתבננות על העולם מנקודת מבט של 'עולם ישן עדי יסוד נחריבה'האינטרנציונל [ויקיפדיה] מתאים למהפכנים, או שוב, לבני שש עשרה, יותר משהוא מתאים לגאונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהטענה שלי היא רומנטית או ילדותית (ומה חבל, אני כבר לא בן שש עשרה). לטענה שלי יש סימוכין בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע. היו לא מעט ניסיונות להראות כיצד אפשר לתרגם תיאוריות שחוללו מהפכה בחשיבה המדעית כך שהם יתחברו עם התיאוריות הקודמות להן 1. הדעה הכללית היא שניסיונות אלו לא נחלו הצלחה, ומכאן - חשיבה בתבניות שונות והרס התבניות הישנות. אין לי מושג מה הקשר לאינטרנציונל. 1 ה"חיבור" בין תיאוריה לתיאוריה הוא לא מיסטיקה או הזיה רומנטית: הוא נבדק באמצעות אפשרות הרדוקציה של תיאוריה אחת לאחרת או אפשרות העמדת שתיהן על אמות-מידה משותפות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |